Tanach and Delitzsch's Hebrew New Testament
Matthieu 22:3
3 וַיִּשְׁלַח אֶת־עֲבָדָיו לִקְרֹא הַקְּרוּאִים אֶל־הַחֲתֻנָּה וְלֹא אָבוּ לָבוֹא׃
Matthieu 22:3 dans d’autres versions
- Bible Segond 1910 (LSG)Il envoya ses serviteurs appeler ceux qui étaient invités aux noces ; mais ils ne voulurent pas venir.
- Bible Segond 21 (S21)Il envoya ses serviteurs appeler ceux qui étaient invités aux noces, mais ils ne voulurent pas venir.
- Bible du Semeur (BDS)Il envoie ses serviteurs convier les invités aux noces. Mais ceux-ci refusent de venir.
- Nouvelle Edition de Genève 1979 (NEG79)Il envoya ses serviteurs appeler ceux qui étaient invités aux noces; mais ils ne voulurent pas venir.
Contexte de Matthieu 22:3
1 וַיֹּסֶף יֵשׁוּעַ דַּבֵּר אֲלֵיהֶם בִּמְשָׁלִים וַיַּעַן וַיֹּאמַר׃ 2 דּוֹמָה מַלְכוּת הַשָׁמַיִם לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם אֲשֶׁר־עָשָׂה חֲתֻנָּה לִבְנוֹ׃ וַיִּשְׁלַח אֶת־עֲבָדָיו לִקְרֹא הַקְּרוּאִים אֶל־הַחֲתֻנָּה וְלֹא אָבוּ לָבוֹא׃ 4 וַיֹּסֶף שְׁלֹחַ עֲבָדִים אֲחֵרִים לֵאמֹר אִמְרוּ אֶל־הַקְּרוּאִים הִנֵּה עָרַכְתִּי אֶת־סְעוּדָתִי שְׁוָרַי וּמְרִיאַי טְבוּחִים וְהַכֹּל מוּכָן בֹּאוֹ אֶל־הַחֲתֻנָּה׃ 5 וְהֵם לֹא־שָׁתוּ לִבָּם לָזֹאת וַיֵּלְכוּ לָהֶם זֶה אֶל־שָׂדֵהוּ וְזֶה אֶל־מִסְחָרוֹ׃
Lire Matthieu 22 en entierMatthieu 22:3 mot à mot
καὶ ἀπέστειλεν τοὺς δούλους αὐτοῦ καλέσαι τοὺς κεκλημένους εἰς τοὺς γάμους, καὶ οὐκ ἤθελον ἐλθεῖν.Lire en interlinéaire
Mots relevés dans la LSG.
- ·καίkai · etG2532
- envoyaἀποστέλλωapostellō · envoyerG649
- sesὁho hē to · le/ce/quiG3588
- sesαὐτόςautos · il/elle/celaG846
- serviteursδοῦλοςdoulos · esclaveG1401
- appelerκαλέωkaleō · appelerG2564
- auxεἰςeis · versG1519
- nocesγάμοςgamos · nocesG1062
- voulurentθέλωthelō ethelō · vouloir, désirerG2309
- pasοὐou · nonG3756
- venirἔρχομαιerchomai · venir/allerG2064
Références croisées de Matthieu 22:3
- Matthieu 3:2 שׁוּבוּ כִּי מַלְכוּת הַשָׁמַיִם קָרְבָה לָבוֹא׃
- Matthieu 10:6 לְכוּ אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית־יִשְֹרָאֵל׃
- Psaumes 68:11חַיָּתְךָ֥ יָֽשְׁבוּ־בָ֑הּ תָּ֤כִ֥ין בְּטוֹבָתְךָ֖ לֶעָנִ֣י אֱלֹהִֽים׃
- Proverbes 9:1חָ֭כְמוֹת בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ חָצְבָ֖ה עַמּוּדֶ֣יהָ שִׁבְעָֽה׃
- Ésaïe 55:1ה֤וֹי כָּל־צָמֵא֙ לְכ֣וּ לַמַּ֔יִם וַאֲשֶׁ֥ר אֵֽין־ל֖וֹ כָּ֑סֶף לְכ֤וּ שִׁבְרוּ֙ וֶֽאֱכֹ֔לוּ וּלְכ֣וּ שִׁבְר֗וּ בְּלוֹא־כֶ֛סֶף וּבְל֥וֹא מְחִ֖יר יַ֥יִן וְחָלָֽב׃
- Jérémie 25:4וְשָׁלַח֩ יְהוָ֨ה אֲלֵיכֶ֜ם אֶֽת־כָּל־עֲבָדָ֧יו הַנְּבִאִ֛ים הַשְׁכֵּ֥ם וְשָׁלֹ֖חַ וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וְלֹֽא־הִטִּיתֶ֥ם אֶֽת־אָזְנְכֶ֖ם לִשְׁמֹֽעַ׃
- Jérémie 35:15וָאֶשְׁלַ֣ח אֲלֵיכֶ֣ם אֶת־כָּל־עֲבָדַ֣י הַנְּבִאִ֣ים ׀ הַשְׁכֵּ֣ים וְשָׁלֹ֣חַ ׀ לֵאמֹ֡ר שֻׁבוּ־נָ֡א אִישׁ֩ מִדַּרְכּ֨וֹ הָרָעָ֜ה וְהֵיטִ֣יבוּ מַֽעַלְלֵיכֶ֗ם וְאַל־תֵּ֨לְכ֜וּ אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ לְעָבְדָ֔ם וּשְׁבוּ֙ אֶל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָכֶ֖ם וְלַאֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וְלֹ֤א הִטִּיתֶם֙ אֶֽת־אָזְנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם אֵלָֽי׃
- Marc 6:7 וַיִּקְרָא אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיָּחֶל לִשְׁלֹחַ אוֹתָם שְׁנַיִם שְׁנָיִם וַיִּתֵּן לָהֶם שָׁלְטָן עַל־רוּחוֹת הַטֻּמְאָה׃
- Luc 9:1 וַיִּקְרָא אֶל־שְׁנֵים הֶעָשָׂר וַיִּתֵּן לָהֶם גְּבוּרָה וְשָׁלְטָן עַל כָּל־הַשֵּׁדִים וְלִרְפֹּא חֳלָיִים׃
- Luc 14:15 וַיִּשְׁמַע אֶחָד מִן־הַמְסֻבִּים אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַשְׁרֵי הָאֹכֵל לֶחֶם בְּמַלְכוּת הָאֱלֹהִים׃
- Apocalypse 22:17 וְהָרוּחַ וְהַכַּלָּה אֹמְרִים בֹּא וְהַשֹּׁמֵעַ יֹאמַר בֹּא וְהַצָּמֵא יָבוֹא וְהֶחָפֵץ יִקַּח מַיִם חַיִּים חִנָּם׃
- 1 Samuel 9:13כְּבֹאֲכֶ֣ם הָעִ֣יר כֵּ֣ן תִּמְצְא֣וּן אֹת֡וֹ בְּטֶרֶם֩ יַעֲלֶ֨ה הַבָּמָ֜תָה לֶאֱכֹ֗ל כִּ֠י לֹֽא־יֹאכַ֤ל הָעָם֙ עַד־בֹּא֔וֹ כִּֽי־הוּא֙ יְבָרֵ֣ךְ הַזֶּ֔בַח אַחֲרֵי־כֵ֖ן יֹאכְל֣וּ הַקְּרֻאִ֑ים וְעַתָּ֣ה עֲל֔וּ כִּֽי־אֹת֥וֹ כְהַיּ֖וֹם תִּמְצְא֥וּן אֹתֽוֹ׃
- Sophonie 1:7הַ֕ס מִפְּנֵ֖י אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהוָ֔ה כִּֽי־הֵכִ֧ין יְהוָ֛ה זֶ֖בַח הִקְדִּ֥ישׁ קְרֻאָֽיו׃
- Matthieu 23:37 יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם הַהֹרֶגֶת אֶת־הַנְּבִיאִים וְהַסֹּקֶלֶת אֶת הַשְׁלוּחִים אֵלֶיהָ כַּמַּה פְּעָמִים חָפַצְתִּי לְקַבֵּץ אֶת־בָּנַיִךְ כַּתַּרְנְגֹלֶת הַמְּקַבֶּצֶת אֶת־אֶפְרֹחֶיהָ תַּחַת כְּנָפֶיהָ וְלֹא אֲבִיתֶם׃
- Psaumes 81:10לֹֽא־יִהְיֶ֣ה בְ֭ךָ אֵ֣ל זָ֑ר וְלֹ֥א תִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לְאֵ֣ל נֵכָֽר׃
- Proverbes 1:24יַ֣עַן קָ֭רָאתִי וַתְּמָאֵ֑נוּ נָטִ֥יתִי יָ֝דִ֗י וְאֵ֣ין מַקְשִֽׁיב׃
Commentaires sur Matthieu 22:3
- Barnes’ Notes on the Bible · v. 3Ilenvoya ses serviteurs - Ceux-ci représentent les messagers que Dieu a envoyés pour inviter les gens dans son royaume. Pour appeler ceux qui avaient été invités - C'est-à-dire pour avertir ceux qui avaient déjà été invités que le festin était prêt. Il semble qu'il y ait eu deux invitations, l'une bien avant la fête, afin qu'ils aient l'occasion de s'y préparer, et l'autre pour les avertir du moment précis où ils étaient attendus. Lesnoces - Le festin des…Lire le commentaire
- Commentaire concis de Matthew Henry · v. 1-14Ce qui peut être apporté par l’évangile, aux âmes en péril, est représenté dans ce texte par une fête donnée par un roi : on y trouve tout le faste oriental, à l'occasion du mariage du fils de ce grand personnage. Notre Dieu miséricordieux n'a pas seulement pourvu d’une simple nourriture, les âmes en perdition de ses créatures rebelles : Il leur donne un festin royal. Il y a suffisamment d'éléments dans le salut de Son Fils Jésus-Christ, pour contribuer à…Lire le commentaire
- Tyndale Open Study Notes · v. 3-5Les invités représentent la nation d'Israël qui a ignoré les serviteurs de Dieu, c'est-à-dire les prophètes (voir la note d'étude sur Mt 21.33–46).Lire le commentaire
Thèmes liés à Matthieu 22:3
Dans les dictionnaires
Commentaires sur Matthieu 22
Tanach and Delitzsch's Hebrew New Testament — © Bible Society in Israel, 2018.
Commentaires