Tanach and Delitzsch's Hebrew New Testament
Marc 2:5
5 וַיְהִי כִּרְאוֹת יֵשׁוּעַ אֶת־אֱמוּנָתָם וַיּאֹמֶר אֶל־נְכֵה הָאֵבָרִים בְּנִי נִסְלְחוּ־לְךָ חַטֹּאתֶיךָ׃
Marc 2:5 dans d’autres versions
- Bible Segond 1910 (LSG)Jésus, voyant leur foi, dit au paralytique : Mon enfant, tes péchés sont pardonnés.
- Bible Segond 21 (S21)Voyant leur foi, Jésus dit au paralysé: «Mon enfant, tes péchés te sont pardonnés.»
- Bible du Semeur (BDS)Lorsqu’il vit la foi de ces gens, Jésus dit au paralysé : Mon enfant, tes péchés te sont pardonnés.
- Nouvelle Edition de Genève 1979 (NEG79)Jésus, voyant leur foi, dit au paralytique: Mon enfant, tes péchés sont pardonnés.
Contexte de Marc 2:5
3 וַיָּבֹאוּ אֵלָיו אֲנָשִׁים נֹשְׂאִים אִישׁ נְכֵה אֵבָרִים וַיִּשָּׂאֻהוּ בְּאַרְבָּעָה׃ 4 וְלֹא יָכְלוּ לָגֶשֶׂת אֵלָיו מִפְּנֵי הָעָם וַיָּסִירוּ אֶת־הַגָּג בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם וַיַּחְתְּרוּ חֲתִירָה וַיּוֹרִידוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר שָׁכַב עָלֶיהָ נְכֵה הָאֵבָרִים׃ וַיְהִי כִּרְאוֹת יֵשׁוּעַ אֶת־אֱמוּנָתָם וַיּאֹמֶר אֶל־נְכֵה הָאֵבָרִים בְּנִי נִסְלְחוּ־לְךָ חַטֹּאתֶיךָ׃ 6 וְשָׁם אֲנָשִׁים מִן־הַסּוֹפְרִים יֹשְׁבִים וַיֹּאמְרוּ בְּלִבָּם׃ 7 מַה־לָּזֶה כִּי יְדַבֵּר גִּדּוּפִים כָּאֵלֶּה מִי יָכֹל לִסְלֹחַ לַחֲטָאִים כִּי אִם הָאֱלֹהִים לְבַדּוֹ׃
Lire Marc 2 en entierMarc 2:5 mot à mot
καὶ ἰδὼν ὁ Ἰησοῦς τὴν πίστιν αὐτῶν λέγει τῷ παραλυτικῷ· τέκνον, ἀφίενταί σου αἱ ἁμαρτίαιLire en interlinéaire
Mots relevés dans la LSG.
- ·δέde · alorsG1161
- JésusἸησοῦςIēsous · JésusG2424
- voyantεἴδωeidō · percevoir : voirG1492
- leurὁho hē to · le/ce/quiG3588
- leurαὐτόςautos · il/elle/celaG846
- foiπίστιςpistis · foiG4102
- ditλέγωlegō · direG3004
- paralytiqueπαραλυτικόςparalutikos · paralytiqueG3885
- enfantτέκνονteknon · enfantG5043
- tesσοῦsou · toiG4675
- tesσύsu · tu, vousG4771
- péchésἁμαρτίαhamartia · péchéG266
- pardonnésἀφίημιaphiēmi · libérer : pardonnerG863
- ·σοίsoi · toiG4671
Références croisées de Marc 2:5
- Genèse 22:12וַיֹּ֗אמֶר אַל־תִּשְׁלַ֤ח יָֽדְךָ֙ אֶל־הַנַּ֔עַר וְאַל־תַּ֥עַשׂ ל֖וֹ מְא֑וּמָּה כִּ֣י ׀ עַתָּ֣ה יָדַ֗עְתִּי כִּֽי־יְרֵ֤א אֱלֹהִים֙ אַ֔תָּה וְלֹ֥א חָשַׂ֛כְתָּ אֶת־בִּנְךָ֥ אֶת־יְחִידְךָ֖ מִמֶּֽנִּי׃
- Jean 2:25 וְלֹא הִצְטָרֵךְ לְעֵדוּת אִישׁ עַל־הָאָדָם כִּי הוּא יָדַע מַה־בְּקֶרֶב הָאָדָם׃
- Actes 11:23 וַיָּבֹא שָׁמָּה וַיִּשְֹמַח כִּרְאֹתוֹ אֶת־חֶסֶד הָאֱלֹהִים וַיַּזְהֵר אֶת־כֻּלָּם לְדָבְקָה בָאָדוֹן בְּלֵב נָכוֹן׃
- Actes 14:9 וַיִּשְׁמַע אֶת־פּוֹלוֹס מְדַבֵּר וְהוּא הִסְתַּכֵּל בּוֹ וַיַּרְא כִּי־אֱמוּנָה בוֹ לְהִוָּשֵׁעַ׃
- Éphésiens 2:8 כִּי־בַחֶסֶד נוֹשַׁעְתֶּם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה וְלֹא מִיֶּדְכֶם הָיְתָה זֹּאת כִּי־מַתַּת אֱלֹהִים הִיא׃
- 1 Thessaloniciens 1:3 בְּזָכְרֵנוּ תָמִיד לִפְנֵי הָאֱלֹהִים אָבִינוּ אֶת־פֹּעַל אֱמוּנַתְכֶם וִיגִיעַת אַהֲבַתְכֶם וְסַבְלָנוּת תִּקְוַתְכֶם לַאֲדֹנֵינוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ׃
- Jacques 2:18 וְאִם־יֹאמַר אִישׁ אַתָּה אֱמוּנָה בְךָ וְלִי מַעֲשִֹים הַרְאֵנִי נָא אֶת־אֱמוּנָתְךָ בִּבְלִי מַעֲשִֹים וְאַרְאֲךָ אֲנִי מִתּוֹךְ מַעֲשַֹי אֶת־אֱמוּנָתִי׃
- Marc 2:9 מָה הַנָּקֵל הֶאָמֹר אֶל־נְכֵה הָאֵבָרִים נִסְלְחוּ־לְךָ חַטֹּאתֶיךָ אִם־אָמוֹר קוּם שָׂא אֶת מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְהַלֵּךְ׃
- Ésaïe 53:11מֵעֲמַ֤ל נַפְשׁוֹ֙ יִרְאֶ֣ה יִשְׂבָּ֔ע בְּדַעְתּ֗וֹ יַצְדִּ֥יק צַדִּ֛יק עַבְדִּ֖י לָֽרַבִּ֑ים וַעֲוֺנֹתָ֖ם ה֥וּא יִסְבֹּֽל׃
- Matthieu 9:2 וְהִנֵּה הֵם מְבִיאִים אֵלָיו אִישׁ נְכֵה אֵבָרִים וְהוּא מֻשְׁכָּב עַל־הַמִּטָּה וַיְהִי כִּרְאוֹת יֵשׁוּעַ אֶת־אֱמוּנָתָם וַיֹּאמֶר אֶל־נְכֵה הָאֵבָרִים חֲזַק בְּנִי נִסְלְחוּ־לְךָ חַטֹּאתֶיךָ׃
- Luc 5:20 וַיַּרְא אֶת־אֱמוּנָתָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו בֶּן־אָדָם נִסְלְחוּ־לְךָ חַטֹּאתֶיךָ׃
- Luc 7:47 לָכֵן אֹמֵר אֲנִי אֵלֶיךָ נִסְלְחוּ לָהּ חַטֹּאתֶיהָ הָרַבּוֹת כִּי הַרְבֵּה אָהֵבָה וַאֲשֶׁר נִסְלַח־לוֹ מְעַט הוּא אֹהֵב מְעָט׃
- Actes 5:31 אֶת־זֶה נִשֵּׂא הָאֱלֹהִים בִּימִינוֹ לְשַֹר וּלְמוֹשִׁיעַ לָתֵת־תְּשׁוּבָה לְיִשְֹרָאֵל וּסְלִיחַת הַחֲטָאִים׃
- 2 Corinthiens 2:10 וְאִישׁ אֲשֶׁר תִּסְלְחוּ לוֹ אֶסְלַח־לוֹ גַּם־אָנִי כִּי גַם אִם־אָנֹכִי סָלַחְתִּי לָאִישׁ סָלַחְתִּי לוֹ לְמַעַנְכֶם לִפְנֵי הַמָּשִׁיחַ׃
- Colossiens 3:13 וְתִשְׂאוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ וְתִמְחֲלוּ בִּהְיוֹת לָכֶם רִיב אִישׁ עִם־אָחִיו כַּאֲשֶׁר הַמָּשִׁיחַ מָחַל לָכֶם כֵּן תִּמְחֲלוּ גַּם־אַתֶּם׃
- Marc 5:34 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בִּתִּי אֱמוּנָתֵךְ הוֹשִׁיעָה לָּךְ לְכִי לְשָׁלוֹם וְחָיִית מִנִּגְעֵךְ׃
Commentaires sur Marc 2:5
- Barnes’ Notes on the Bible · v. 3-12Versets 3-12 Voir l'explication de ce miracle dans Matthieu 9:2-8. Paralysie - Voir les notes de Matthieu 4:24. Porté par quatre - Porté sur un divan Matthieu 9:2 par quatre hommes. Marc 2:4 La foule - La foule, la multitude des gens. Jésus était probablement dans le grand espace ouvert ou le hall au centre de la maison. Voir les notes à Matthieu 9:2. Les gens se sont pressés dans cette zone et ont bloqué la porte pour ne pas avoir accès à lui. Ils…Lire le commentaire
- Commentaire concis de Matthew Henry · v. 1-12L’état misérable de ce paralytique était tel, qu’il avait besoin d’être porté : c’est en quelque sorte, une image de la souffrance de l’humanité... Les quatre personnes qui le portèrent étaient vraiment serviables : cela nous enseigne la compassion que devraient avoir les hommes envers leurs semblables, lors de l’épreuve. Une foi fervente et sincère peut œuvrer en divers domaines : ce n’est qu’à ce stade qu’elle sera acceptée et approuvée par Jésus-Christ…Lire le commentaire
- Tyndale Open Study Notes · v. 5Jésus a vu la foi du paralysé et des quatre hommes qui l'ont amené. Ceux qui écoutaient ont compris les paroles de Jésus comme une revendication d'autorité divine (2.6–10; Luc 7.48–49).Lire le commentaire
Thèmes liés à Marc 2:5
Dans les dictionnaires
Commentaires sur Marc 2
Tanach and Delitzsch's Hebrew New Testament — © Bible Society in Israel, 2018.
Commentaires