Romains 10:1-13

1‏ אֶחָי חֵפֶץ לְבָבִי וּתְפִילָּתִי לֵאלֹהִים בְּעַד יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִוָּשֵׁעוּ׃

2‏ כִּי מֵעִיד אֲנִי עֲלֵיהֶם שֶׁמְּקַנְּאִים לֵאלֹהִים אֲבָל לֹא־בְדָעַת׃

3‏ כִּי אֶת־צִדְקַת אֱלֹהִים לֹא יָדָעוּ וַיְבַקְשׁוּ לְהָקִים אֶת־צִדְקָתָם וּלְצִדְקַת אֱלֹהִים לֹא נִכְנָעוּ׃

4‏ כִּי הַמָּשִׁיחַ סוֹף הַתּוֹרָה לִצְדָקָה לְכָל־הַמַּאֲמִין בּוֹ׃

5‏ כִּי־משֶׁה כָּתַב עַל־דְּבַר הַצְּדָקָה מִתּוֹךְ הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם׃

6‏ וְהַצְּדָקָה אֲשֶׁר מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה אֹמֶרֶת אַל־תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ מִי־יַעֲלֶה הַשָּׁמַיְמָה לְהוֹרִיד אֶת־הַמָּשִׁיחַ׃

7‏ אוֹ מִי יֵרֵד לִתְהוֹם לְהַעֲלוֹת אֶת־הַמָּשִׁיחַ מִן־הַמֵּתִים׃

8‏ אֲבָל מַה־תֹּאמַר קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר בְּפִיךָ וּבִלְבָבֶךָ הוּא דְּבַר הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מְבַשְׂרִים׃

9‏ כִּי אִם־בְּפִיךָ תוֹדֶה שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וְתַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁהָאֱלֹהִים הֱעִירוֹ מִן־הַמֵּתִים תִּוָּשֵׁעַ׃

10‏ כִּי בִלְבָבוֹ יַאֲמִין הָאָדָם וְהָיְתָה לּוֹ לִצְדָקָה וּבְפִיהוּ יוֹדֶה וְהָיְתָה־לּוֹ לִישׁוּעָה׃

11‏ כִּי הַכָּתוּב אֹמֵר כָּל־הַמַּאֲמִין בּוֹ לֹא יֵבוֹשׁ׃

12‏ וְאֵין הַפְרֵשׁ בֵּין הַיְּהוּדִי לַיְּוָנִי כִּי אָדוֹן אֶחָד לְכֻלָּם וְהוּא עָשִׁיר לְכָל־קֹרְאָיו׃

13‏ כִּי־כֹל אֲשֶׁר־יִקְרָא בְּשֵׁם יְהוָֹה יִמָּלֵט׃