Tanach and Delitzsch's Hebrew New Testament
1 Rois 13:4
4וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־דְּבַ֣ר אִישׁ־הָאֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤א עַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ בְּבֵֽית־אֵ֔ל וַיִּשְׁלַ֨ח יָרָבְעָ֧ם אֶת־יָד֛וֹ מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּ֖חַ לֵאמֹ֣ר ׀ תִּפְשֻׂ֑הוּ וַתִּיבַ֤שׁ יָדוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֣ח עָלָ֔יו וְלֹ֥א יָכֹ֖ל לַהֲשִׁיבָ֥הּ אֵלָֽיו׃
1 Rois 13:4 dans d’autres versions
- Bible Segond 1910 (LSG)Lorsque le roi entendit la parole que l’homme de Dieu avait criée contre l’autel de Béthel, il avança la main de dessus l’autel, en disant : Saisissez le ! Et la main que Jéroboam avait étendue contre lui devint sèche, et il ne put la ramener à soi.
- Bible Segond 21 (S21)Lorsque le roi entendit la parole que l'homme de Dieu avait criée contre l'autel de Béthel, il avança la main par-dessus l'autel en disant: «Arrêtez-le!» La main que Jéroboam avait tendue contre lui devint alors paralysée et il ne put la ramener à lui.
- Bible du Semeur (BDS)Lorsque le roi Jéroboam entendit la menace que l’homme de Dieu proférait contre l’autel de Béthel, il étendit la main par-dessus l’autel et cria à ses gardes : « Arrêtez-le ! » Mais la main que Jéroboam avait étendue contre le prophète devint paralysée, de sorte qu’il ne put plus la ramener à lui.
- Nouvelle Edition de Genève 1979 (NEG79)Lorsque le roi entendit la parole que l'homme de Dieu avait criée contre l'autel de Béthel, il avança la main de dessus l'autel, en disant: Saisissez-le! Et la main que Jéroboam avait étendue contre lui devint sèche, et il ne put la ramener à lui.
Contexte de 1 Rois 13:4
2וַיִּקְרָ֤א עַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ בִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיֹּ֨אמֶר֙ מִזְבֵּ֣חַ מִזְבֵּ֔חַ כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הִנֵּֽה־בֵ֞ן נוֹלָ֤ד לְבֵית־דָּוִד֙ יֹאשִׁיָּ֣הוּ שְׁמ֔וֹ וְזָבַ֣ח עָלֶ֗יךָ אֶת־כֹּהֲנֵ֤י הַבָּמוֹת֙ הַמַּקְטִרִ֣ים עָלֶ֔יךָ וְעַצְמ֥וֹת אָדָ֖ם יִשְׂרְפ֥וּ עָלֶֽיךָ׃ 3וְנָתַן֩ בַּיּ֨וֹם הַה֤וּא מוֹפֵת֙ לֵאמֹ֔ר זֶ֣ה הַמּוֹפֵ֔ת אֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר יְהוָ֑ה הִנֵּ֤ה הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ נִקְרָ֔ע וְנִשְׁפַּ֖ךְ הַדֶּ֥שֶׁן אֲשֶׁר־עָלָֽיו׃ וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־דְּבַ֣ר אִישׁ־הָאֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤א עַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ בְּבֵֽית־אֵ֔ל וַיִּשְׁלַ֨ח יָרָבְעָ֧ם אֶת־יָד֛וֹ מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּ֖חַ לֵאמֹ֣ר ׀ תִּפְשֻׂ֑הוּ וַתִּיבַ֤שׁ יָדוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֣ח עָלָ֔יו וְלֹ֥א יָכֹ֖ל לַהֲשִׁיבָ֥הּ אֵלָֽיו׃ 5וְהַמִּזְבֵּ֣חַ נִקְרָ֔ע וַיִּשָּׁפֵ֥ךְ הַדֶּ֖שֶׁן מִן־הַמִּזְבֵּ֑חַ כַּמּוֹפֵ֗ת אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים בִּדְבַ֥ר יְהוָֽה׃ 6וַיַּ֨עַן הַמֶּ֜לֶךְ וַיֹּ֣אמֶר ׀ אֶל־אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֗ים חַל־נָ֞א אֶת־פְּנֵ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ וְהִתְפַּלֵּ֣ל בַּעֲדִ֔י וְתָשֹׁ֥ב יָדִ֖י אֵלָ֑י וַיְחַ֤ל אִישׁ־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־פְּנֵ֣י יְהוָ֔ה וַתָּ֤שָׁב יַד־הַמֶּ֨לֶךְ֙ אֵלָ֔יו וַתְּהִ֖י כְּבָרִֽאשֹׁנָֽה׃
Lire 1 Rois 13 en entier1 Rois 13:4 mot à mot
וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־דְּבַ֣ר אִישׁ־הָאֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤א עַל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ בְּבֵֽית־אֵ֔ל וַיִּשְׁלַ֨ח יָרָבְעָ֧ם אֶת־יָד֛וֹ מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּ֖חַ לֵאמֹ֣ר׀ תִּפְשֻׂ֑הוּ וַתִּיבַ֤שׁ יָדוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֣ח עָלָ֔יו וְלֹ֥א יָכֹ֖ל לַהֲשִׁיבָ֥הּ אֵלָֽיו׃Lire en interlinéaire
Mots relevés dans la LSG.
- leהָיָהhâyâh · êtreH1961
- roiמֶ֫לֶךְmelek · roiH4428
- entenditשָׁמַעshâma‛ · entendre : entendreH8085
- paroleדָּבָרdâbâr · paroleH1697
- queאֲשֶׁר'ăsher · quiH834
- hommeאִישׁ'îysh · hommeH376
- Dieuאֱלֹהִים'ĕlôhîym · DieuH430
- criéeקָרָאqârâ' · appeler : crierH7121
- contreעַל‛al · surH5921
- autelמִזְבֵּחַmizbêach · autelH4196
- Béthelבֵּֽיתְ־אֵלbêyth-'êl · BéthelH1008
- avançaשָׁלַחshâlach · envoyer : atteindreH7971
- mainיָדyâd · mainH3027
- disantאָמַר'âmar · direH559
- Saisissezתָּפַשׂtâphaώ · capturerH8610
- Jéroboamיָֽרָבְעָםyârob‛âm · JéroboamH3379
- luiאֶל'êl 'el · versH413
- sècheיָבֵשׁyâbêsh · se dessécherH3001
- neלֹאlô' lô' lôh · ne pasH3808
- putיָכֹלyâkôl yâkôl · pouvoirH3201
- ramenerשׁוּבshûb · retourner : revenirH7725
Références croisées de 1 Rois 13:4
- 2 Chroniques 16:10וַיִּכְעַ֨ס אָסָ֜א אֶל־הָרֹאֶ֗ה וַֽיִּתְּנֵ֨הוּ֙ בֵּ֣ית הַמַּהְפֶּ֔כֶת כִּֽי־בְזַ֥עַף עִמּ֖וֹ עַל־זֹ֑את וַיְרַצֵּ֥ץ אָסָ֛א מִן־הָעָ֖ם בָּעֵ֥ת הַהִֽיא׃
- 2 Chroniques 18:25וַיֹּ֨אמֶר֙ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל קְחוּ֙ אֶת־מִיכָ֔יְהוּ וַהֲשִׁיבֻ֖הוּ אֶל־אָמ֣וֹן שַׂר־הָעִ֑יר וְאֶל־יוֹאָ֖שׁ בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ׃
- 2 Chroniques 25:15וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בַּאֲמַצְיָ֑הוּ וַיִּשְׁלַ֤ח אֵלָיו֙ נָבִ֔יא וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ לָ֤מָּה דָרַ֨שְׁתָּ֙ אֶת־אֱלֹהֵ֣י הָעָ֔ם אֲשֶׁ֛ר לֹא־הִצִּ֥ילוּ אֶת־עַמָּ֖ם מִיָּדֶֽךָ׃
- Psaumes 105:15אַֽל־תִּגְּע֥וּ בִמְשִׁיחָ֑י וְ֝לִנְבִיאַי אַל־תָּרֵֽעוּ׃
- Jérémie 20:2וַיַּכֶּ֣ה פַשְׁח֔וּר אֵ֖ת יִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֑יא וַיִּתֵּ֨ן אֹת֜וֹ עַל־הַמַּהְפֶּ֗כֶת אֲשֶׁ֨ר בְּשַׁ֤עַר בִּנְיָמִן֙ הָֽעֶלְי֔וֹן אֲשֶׁ֖ר בְּבֵ֥ית יְהוָֽה׃
- Jérémie 26:8וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת יִרְמְיָ֗הוּ לְדַבֵּר֙ אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לְדַבֵּ֖ר אֶל־כָּל־הָעָ֑ם וַיִּתְפְּשׂ֨וּ אֹת֜וֹ הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַנְּבִאִ֛ים וְכָל־הָעָ֥ם לֵאמֹ֖ר מ֥וֹת תָּמֽוּת׃
- Jérémie 38:4וַיֹּאמְר֨וּ הַשָּׂרִ֜ים אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ י֣וּמַת נָא֮ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַזֶּה֒ כִּֽי־עַל־כֵּ֡ן הֽוּא־מְרַפֵּ֡א אֶת־יְדֵי֩ אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֜ה הַֽנִּשְׁאָרִ֣ים ׀ בָּעִ֣יר הַזֹּ֗את וְאֵת֙ יְדֵ֣י כָל־הָעָ֔ם לְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּ֣י ׀ הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֗ה אֵינֶ֨נּוּ דֹרֵ֧שׁ לְשָׁל֛וֹם לָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כִּ֥י אִם־לְרָעָֽה׃
- Amos 7:10וַיִּשְׁלַ֗ח אֲמַצְיָה֙ כֹּהֵ֣ן בֵּֽית־אֵ֔ל אֶל־יָרָבְעָ֥ם מֶֽלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר קָשַׁ֨ר עָלֶ֜יךָ עָמ֗וֹס בְּקֶ֨רֶב֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־תוּכַ֣ל הָאָ֔רֶץ לְהָכִ֖יל אֶת־כָּל־דְּבָרָֽיו׃
- Matthieu 25:40 וְהַמֶּלֶךְ יַעֲנֶה וַיֹאמַר אֲלֵיהֶם אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם מַה־שֶׁעֲשִֹיתֶם לְאֶחָד מֵאַחַי הַצְּעִירִים הָאֵלֶּה לִי עֲשִֹיתֶם׃
- Matthieu 26:57 וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר תָּפְשׂוֹּ אֶת־יֵשׁוּעַ הוֹלִיכֻהוּ אֶל־קַיָּפָא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר נִקְהֲלוּ בְּבֵיתוֹ הַסּוֹפְרִים וְהַזְּקֵנִים׃
- Marc 14:44 וְהַמּוֹסֵר אֹתוֹ נָתַן לָהֶם אוֹת לֵאמֹר הָאִישׁ אֲשֶׁר אֶשָּׁקֵהוּ זֶה הוּא תִּפְשׂוּ אֹתוֹ וְהוֹלִיכֻהוּ אַל־יִמָּלֵט׃
- Jean 13:20 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם כִּי כָל־הַמְקַבֵּל אֵת אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֵהוּ אֹתִי מְקַבֵּל וְהַמְקַבֵּל אֹתִי מְקַבֵּל אֶת־שֹׁלְחִי׃
- Actes 6:12 וַיְעוֹרְרוּ אֶת־הָעָם וְאֶת־הַזְּקֵנִים וְהַסּוֹפְרִים וַיָּקוּמוּ עָלָיו וַיַּחְטְפֻהוּ וַיְבִיאֻהוּ לִפְנֵי סַנְהֶדְרִין׃
- Genèse 19:11וְֽאֶת־הָאֲנָשִׁ֞ים אֲשֶׁר־פֶּ֣תַח הַבַּ֗יִת הִכּוּ֙ בַּסַּנְוֵרִ֔ים מִקָּטֹ֖ן וְעַד־גָּד֑וֹל וַיִּלְא֖וּ לִמְצֹ֥א הַפָּֽתַח׃
- 2 Rois 6:18וַיֵּרְדוּ֮ אֵלָיו֒ וַיִּתְפַּלֵּ֨ל אֱלִישָׁ֤ע אֶל־יְהוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר הַךְ־נָ֥א אֶת־הַגּוֹי־הַזֶּ֖ה בַּסַּנְוֵרִ֑ים וַיַּכֵּ֥ם בַּסַּנְוֵרִ֖ים כִּדְבַ֥ר אֱלִישָֽׁע׃
- Jérémie 20:4כִּ֣י כֹ֣ה אָמַ֣ר יְהוָ֡ה הִנְנִי֩ נֹתֶנְךָ֨ לְמָג֜וֹר לְךָ֣ וּלְכָל־אֹהֲבֶ֗יךָ וְנָֽפְל֛וּ בְּחֶ֥רֶב אֹיְבֵיהֶ֖ם וְעֵינֶ֣יךָ רֹא֑וֹת וְאֶת־כָּל־יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל וְהִגְלָ֥ם בָּבֶ֖לָה וְהִכָּ֥ם בֶּחָֽרֶב׃
Commentaires sur 1 Rois 13:4
- Adam Clarke Bible Commentary · v. 4Le saisit - Sans doute en étendant en même temps sa propre main, par rage, orgueil et précipitation, pour exécuter ses propres ordres. Et sa main se dessécha - Tout le bras devint soudain rigide ; les nerfs ne communiquèrent plus leur influence, et les muscles cessèrent d'obéir aux impératifs de la volonté.Lire le commentaire
- Commentaire concis de Matthew Henry · v. 1-10En menaçant l'autel, le prophète menaça également celui qui était en face de ce dernier, avec ses adorateurs. Un culte idolâtre ne subsistera jamais bien longtemps, alors que la Parole de l'Éternel durera éternellement. La prédiction de l'homme de Dieu mentionna simplement que la famille de David subsistera à jamais : elle fut, en effet, par Christ, la source de la véritable piété, quand bien même les dix tribus d'Israël se seraient écartées de l'Éternel…Lire le commentaire
- Tyndale Open Study Notes · v. 4-5La paralysie de l’épaule et du bras de Jéroboam, ainsi que la réalisation du signe prophétique autour de l’autel, ont démontré la toute‑puissance de Dieu et ont exprimé son désaveu du culte apostat instauré par Jéroboam.Lire le commentaire
- Bible Annotée de Neuchâtel · v. 4L'anathème prononcé sur l'autel retombe sur le roi qui l'a établi. Sécha : se raidit, frappée de paralysie. Et le roi reste là, le bras étendu, tandis que l'autel s'écroule sous lui.Lire le commentaire
Thèmes liés à 1 Rois 13:4
Dans les dictionnaires
Commentaires sur 1 Rois 13
Tanach and Delitzsch's Hebrew New Testament — © Bible Society in Israel, 2018.
Commentaires