Daniel 5:1-12

1בֵּלְשַׁאצַּ֣ר מַלְכָּ֗א עֲבַד֙ לְחֶ֣ם רַ֔ב לְרַבְרְבָנ֖וֹהִי אֲלַ֑ף וְלָקֳבֵ֥ל אַלְפָּ֖א חַמְרָ֥א שָׁתֵֽה (ויעש המלך בֵּלְשַׁאצַּר משתה גדול לאלף שריו וישת יין כנגד אלף איש.)׃

2בֵּלְשַׁאצַּ֞ר אֲמַ֣ר ׀ בִּטְעֵ֣ם חַמְרָ֗א לְהַיְתָיָה֙ לְמָאנֵי֙ דַּהֲבָ֣א וְכַסְפָּ֔א דִּ֤י הַנְפֵּק֙ נְבוּכַדְנֶצַּ֣ר אֲב֔וּהִי מִן־הֵיכְלָ֖א דִּ֣י בִירוּשְׁלֶ֑ם וְיִשְׁתּ֣וֹן בְּה֗וֹן מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי שֵׁגְלָתֵ֖הּ וּלְחֵנָתֵֽהּ (ויאמר בֵּלְשַׁאצַּר, כטוב ליבו ביין, להביא את כלי הזהב והכסף שלקח נְבוּכַדְנֶצַּר אביו מן ההיכל אשר בירושלים, כדי שישתו בהם המלך ושריו ונשיו ופילגשיו.)׃

3בֵּאדַ֗יִן הַיְתִיו֙ מָאנֵ֣י דַהֲבָ֔א דִּ֣י הַנְפִּ֗קוּ מִן־הֵֽיכְלָ֛א דִּֽי־בֵ֥ית אֱלָהָ֖א דִּ֣י בִירֽוּשְׁלֶ֑ם וְאִשְׁתִּ֣יו בְּה֗וֹן מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי שֵׁגְלָתֵ֖הּ וּלְחֵנָתֵֽהּ (אז הובאו כלי הזהב שנלקחו מהיכל בית האלוהים אשר בירושלים וישתו בהם המלך ושריו ונשיו ופילגשיו.)׃

4אִשְׁתִּ֖יו חַמְרָ֑א וְ֠שַׁבַּחוּ לֵֽאלָהֵ֞י דַּהֲבָ֧א וְכַסְפָּ֛א נְחָשָׁ֥א פַרְזְלָ֖א אָעָ֥א וְאַבְנָֽא (הם שתו יין ונתנו שבח לאלהי זהב וכסף, נחושת וברזל, עץ ואבן.)׃

5בַּהּ־שַׁעֲתָ֗ה (נפקו)* נְפַ֨קָה֙* אֶצְבְּעָן֙ דִּ֣י יַד־אֱנָ֔שׁ וְכָֽתְבָן֙ לָקֳבֵ֣ל נֶבְרַשְׁתָּ֔א עַל־גִּירָ֕א דִּֽי־כְתַ֥ל הֵיכְלָ֖א דִּ֣י מַלְכָּ֑א וּמַלְכָּ֣א חָזֵ֔ה פַּ֥ס יְדָ֖ה דִּ֥י כָתְבָֽה (אותה שעה יצאו אצבעות של יד אדם וכתבו מול הניברשת על הטיח שעל כותל היכל המלך. וירא המלך את כף היד הכותבת.)׃

6אֱדַ֤יִן מַלְכָּא֙ זִיוֺ֣הִי שְׁנ֔וֹהִי וְרַעיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלוּנֵּ֑הּ וְקִטְרֵ֤י חַרְצֵהּ֙ מִשְׁתָּרַ֔יִן וְאַ֨רְכֻבָּתֵ֔הּ דָּ֥א לְדָ֖א נָֽקְשָֽׁן (אז השתנה תואר פני המלך ומחשבותיו הבהילוהו. פירקי חלציו הותרו וברכיו רעדו.)׃

7קָרֵ֤א מַלְכָּא֙ בְּחַ֔יִל לְהֶֽעָלָה֙ לְאָ֣שְׁפַיָּ֔א (כשדיא)* כַּשְׂדָּאֵ֖י* וְגָזְרַיָּ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר ׀ לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֗ל דִּ֣י כָל־אֱ֠נָשׁ דִּֽי־יִקְרֵ֞ה כְּתָבָ֣ה דְנָ֗ה וּפִשְׁרֵהּ֙ יְחַוִּנַּ֔נִי אַרְגְּוָנָ֣א יִלְבַּ֗שׁ (והמונכא)* וְהַֽמְנִיכָ֤א* דִֽי־דַהֲבָא֙ עַֽל־צַוְּארֵ֔הּ וְתַלְתִּ֥י בְמַלְכוּתָ֖א יִשְׁלַֽט (ויקרא המלך בקול רם להביא את האשפים, את הכשדים ואת הקוסמים. ויען המלך ויאמר לחכמי בבל: "כל מי שיקרא את הכתובת הזאת ויגלה לי את פישרה ילבש ארגמן וענק זהב יושם על צוארו, והוא ישלוט כשלישי בממלכה.")׃ ס*

8אֱדַ֨יִן֙ (עללין)* עָֽלִּ֔ין* כֹּ֖ל חַכִּימֵ֣י מַלְכָּ֑א וְלָֽא־כָהֲלִ֤ין כְּתָבָא֙ לְמִקְרֵ֔א (ופשרא)* וּפִשְׁרֵ֖הּ* לְהוֹדָעָ֥ה לְמַלְכָּֽא (אז באו כל חכמי המלך, אך לא יכלו לקרא את הכתובת ולהגיד למלך את פישרה.)׃

9אֱ֠דַיִן מַלְכָּ֤א בֵלְשַׁאצַּר֙ שַׂגִּ֣יא מִתְבָּהַ֔ל וְזִיוֺ֖הִי שָׁנַ֣יִן עֲל֑וֹהִי וְרַבְרְבָנ֖וֹהִי מִֽשְׁתַּבְּשִֽׁין (וייבהל אז המלך בֵּלְשַׁאצַּר עד מאוד. תואר פניו השתנה ושריו נבוכו.)׃

10מַלְכְּתָ֕א לָקֳבֵ֨ל מִלֵּ֤י מַלְכָּא֙ וְרַבְרְבָנ֔וֹהִי לְבֵ֥ית מִשְׁתְּיָ֖א (עללת)* עַלַּ֑ת* עֲנָ֨ת מַלְכְּתָ֜א וַאֲמֶ֗רֶת מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אַֽל־יְבַהֲלוּךְ֙ רַעְיוֹנָ֔ךְ וְזִיוָ֖יךְ אַל־יִשְׁתַּנּֽוֹ (לשמע דברי המלך ושריו באה הגבירה אל בית המשתה ותען הגבירה ותאמר: "המלך לעולם יחיה! אל יבהלוך מחשבותיך ואל ישתנה תואר פניך.)׃

11אִיתַ֨י גְּבַ֜ר בְּמַלְכוּתָ֗ךְ דִּ֠י ר֣וּחַ אֱלָהִ֣ין קַדִּישִׁין֮ בֵּהּ֒ וּבְיוֹמֵ֣י אֲב֗וּךְ נַהִיר֧וּ וְשָׂכְלְתָנ֛וּ וְחָכְמָ֥ה כְּחָכְמַת־אֱלָהִ֖ין הִשְׁתְּכַ֣חַת בֵּ֑הּ וּמַלְכָּ֤א נְבֻֽכַדְנֶצַּר֙ אֲב֔וּךְ רַ֧ב חַרְטֻמִּ֣ין אָֽשְׁפִ֗ין כַּשְׂדָּאִין֙ גָּזְרִ֔ין הֲקִימֵ֖הּ אֲב֥וּךְ מַלְכָּֽא (ישנו איש בממלכתך אשר רוח אלוהי קודש בו. בימי אביך נמצאו בו הארה ושכל וחכמה בחכמת אלוהים, והמלך נְבוּכַדְנֶצַּר, אביך, העמידו לראש החרטומים, האשפים, הכשדים והקוסמים. כך עשה אביך המלך,)׃

12כָּל־קֳבֵ֡ל דִּ֣י ר֣וּחַ ׀ יַתִּירָ֡ה וּמַנְדַּ֡ע וְשָׂכְלְתָנ֡וּ מְפַשַּׁ֣ר חֶלְמִין֩ וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת אֲחִידָ֜ן וּמְשָׁרֵ֣א קִטְרִ֗ין הִשְׁתְּכַ֤חַת בֵּהּ֙ בְּדָ֣נִיֵּ֔אל דִּֽי־מַלְכָּ֥א שָׂם־שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר כְּעַ֛ן דָּנִיֵּ֥אל יִתְקְרֵ֖י וּפִשְׁרָ֥ה יְהַֽחֲוֵֽה (כי רוח יתרה, דעת ושכל, יכולת לפתור חלומות, להגיד סודות ולהתיר סתומות נמצאו בדניאל, אשר המלך קרא את שמו בֵּלְטְשַׁאצַּר. ועתה ייקרא נא דניאל והוא יגיד לך את הפשר.")׃ פ*