Romains 4:9-12

9‏ וּבְכֵן הָאִשּׁוּר הַזֶּה הַעַל־הַמִּילָה הוּא אוֹ־גַם עַל־הָעָרְלָה הֲלֹא אָמַרְנוּ כִּי לְאַבְרָהָם נֶחְשְׁבָה אֱמוּנָתוֹ לִצְדָקָה׃

10‏ וְאֵימָתַי נֶחְשְׁבָה־לּוֹ בִּהְיוֹתוֹ נִמּוֹל אוֹ בְּעוֹדֶנּוּ עָרֵל הֵן לֹא בִּהְיוֹתוֹ נִמּוֹל כִּי אִם בְּעוֹדֶנּוּ עָרֵל׃

11‏ וְאוֹת הַמִּילָה נִתַּן לוֹ לְחוֹתַם צִדְקַת הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר הָיְתָה־לּוֹ וְהוּא עָרֵל לִהְיוֹת לְאָב לְכָל־אֲשֶׁר יַאֲמִינוּ וְהֵם עֲרֵלִים לְמַעַן תֵּחָשֵׁב הַצְּדָקָה אַף־לָהֶם׃

12‏ וְלִהְיוֹת לְאָב גַּם־לַמּוּלִים אַךְ־לֹא לַאֲשֶׁר אֵינָם אֶלָּא נִמּוֹלִים כִּי אִם־גַּם־הֹלְכִים בְּעִקְּבוֹת הָאֱמוּנָה שֶׁהָיְתָה־לּוֹ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּעוֹדֶנּוּ עָרֵל׃