1 Thessaloniciens 2:4-8

4‏ כִּי כַּאֲשֶׁר נִמְצֵאנוּ נֶאֱמָנִים לֵאלֹהִים לְהַפְקִיד בְּיָדֵנוּ הַבְּשׂוֹרָה כֵּן נְדַבֵּר וְלֹא לִהְיוֹת רְצוּיִם לִבְנֵי אָדָם כִּי אִם־לֵאלֹהִים הַבֹּחֵן לִבּוֹתֵנוּ׃

5‏ כִּי מֵעוֹלָם לֹא דִבַּרְנוּ בִּשְׂפַת חֲלָקוֹת כַּאֲשֶׁר יְדַעְתֶּם וְלֹא לְמַעַן בְּצֹעַ בֶּצַע בַּסָּתֶר עֵד הָאֱלֹהִים׃

6‏ גַּם לֹא־בִקַּשְׁנוּ מִן־הָאָדָם כָּבוֹד לֹא מִכֶּם וְלֹא מֵאֲחֵרִים אַף כִּי יָכֹלְנוּ לִהְיוֹת בִּיקָר כִּשְׁלִיחֵי הַמָּשִׁיחַ׃

7‏ אֶלָּא הָלַכְנוּ לְאַט בְּתוֹכֲכֶם כְּאֹמֶנֶת מְפַנֶּקֶת אֶת־בָּנֶיהָ׃

8‏ וּבְחַבְּבֵנוּ אֶתְכֶם כָּכָה חָפַצְנוּ לָתֵת לָכֶם לֹא אֶת־בְּשׂוֹרַת הָאֱלֹהִים לְבַד אֶלָּא אַף נַפְשֹׁתֵינוּ יַעַן כִּי־הֱיִיתֶם חֲבִיבִים עָלֵינוּ׃