1 Corinthiens 4:3-5

3‏ וַאֲנִי נְקַלָּה הִיא בְּעֵינַי שֶׁאַתֶּם דָּנִים אֹתִי אוֹ־יוֹם דִּין שֶׁל־בְּנֵי אָדָם גַּם־אֲנִי לֹא אָדִין נַפְשִׁי׃

4‏ כִּי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ בְּנַפְשִׁי מְאוּמָה רָע וּבְכָל־זֹאת לֹא אֶצְדָּק כִּי הָאָדוֹן הוּא הַדָּן אֹתִי׃

5‏ עַל־כֵּן אַל־תִּשְׁפְּטוּ דָבָר לִפְנֵי עִתּוֹ עַד כִּי־יָבוֹא הָאָדוֹן וְהוּא יוֹצִיא לָאוֹר אֶת־תַּעֲלֻמוֹת הַחשֶׁךְ וִיגַלֶּה אֶת־מְזִמּוֹת הַלְּבָבוֹת וְאָז תִּהְיֶה תְהִלָּה לְכָל־אִישׁ מֵאֵת הָאֱלֹהִים׃