Tite 2:3-5

3‏ וְכֵן הַזְּקֵנוֹת תְּהִי דַרְכָּן כַּאֲשֶׁר נָאֲוָה לַקֹּדֶשׁ לֹא תִהְיֶינָה מוֹצִיאוֹת דִּבָּה רָעָה וְלֹא נְתֻנוֹת לִסְבוֹא־יַיִן כִּי אִם־מְלַמְּדוֹת טוֹב׃

4‏ וּמְיַשְּׁרוֹת אֶת־הַצְּעִירוֹת לֶאֱהֹב אֶת־בַּעֲלֵיהֶן וְלֶאֱהֹב אֶת־בְּנֵיהֶן׃

5‏ וְלִהְיוֹת צְנוּעוֹת וּטְהֹרוֹת צוֹפִיּוֹת הֲלִיכוֹת בֵּיתָן וְטֹבוֹת וְנִכְנָעוֹת לִפְנֵי בַעֲלֵיהֶן לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יְחֻלַּל דְּבַר הָאֱלֹהִים׃