Romains 6:12-23

12‏ אִם־כֵּן אֵפוֹא אַל־תִּשְׁלַט הַחַטָּאת בְּגוּפְכֶם אֲשֶׁר יָמוּת לְהַטּוֹת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי תַאֲוֹתָיו׃

13‏ וְאַל־תִּתְּנוּ אֶת־אֵבָרֵיכֶם לִהְיוֹת לִכְלֵי־עָוֶל לַחֵטְא אֲבָל תְּנוּ עַצְמְכֶם לֵאלֹהִים כַּחַיִּים מֵעִם הַמֵּתִים וְאֵבָרֵיכֶם לִכְלֵי צְדָקָה לֵאלֹהִים׃

14‏ כִּי הַחֵטְא לֹא יִשְׂתָּרֵר עוֹד עֲלֵיכֶם מִפְּנֵי שֶׁאֵינְכֶם תַּחַת הַתּוֹרָה כִּי אִם־תַּחַת הֶחָסֶד׃

15‏ וְעַתָּה הֲנֶחֱטָא מִפְּנֵי שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ תַּחַת הַתּוֹרָה כִּי אִם־תַּחַת הֶחָסֶד חָלִילָה׃

16‏ הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי אֲשֶׁר תִּתְּנוּ נַפְשְׁכֶם לוֹ לִהְיוֹת עֲבָדָיו לָסוּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ עֲבָדִים אַתֶּם לוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ אִם־לַחֵטְא אֱלֵי־מָוֶת אִם־לַמִּשְׁמַעַת אֱלֵי־צְדָקָה׃

17‏ אֲבָל תּוֹדֹת לֵאלֹהִים כִּי־הֱיִיתֶם עַבְדֵי הַחֵטְא וְאַחַר שְׁמַעְתֶּם בְּכָל־לְבַבְכֶם לְצוּרַת הַלֶּקַח אֲשֶׁר חֻנַּכְתֶּם בָּהּ׃

18‏ שֻׁחֲרַרְתֶּם מִידֵי הַחֵטְא לָכֵן הִשְׁתַּעְבַּדְתֶּם לַצְּדָקָה׃

19‏ כְּדֶרֶךְ בְּנֵי־אָדָם אֲנִי מְדַבֵּר מִפְּנֵי בְשַׂרְכֶם הֶחָלוּשׁ כִּי כַּאֲשֶׁר לְפָנִים הֲכִינוֹתֶם אֶת־אֵבָרֵיכֶם לַעֲבוֹדַת הַטֻּמְאָה וְהָרֶשַׁע לְהַרְשִׁיעַ כֵּן עַתָּה הָכִינוּ אֶת־אֵבָרֵיכֶם לַעֲבוֹדַת הַצְּדָקָה לְהִתְקַדֵּשׁ׃

20‏ כִּי־בְעֵת הֱיוֹתְכֶם עַבְדֵי הַחֵטְא חָפְשִׁים הֱיִיתֶם מִן־הַצְּדָקָה׃

21‏ וּמָה אֵפוֹא הַפְּרִי שֶׁהָיָה לָכֶם אָז מִן־הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עַתָּה תֵבשׁוּ מֵהֶם כִּי אַחֲרִיתָם הַמָּוֶת׃

22‏ אָכֵן עַתָּה בִּהְיוֹתְכֶם מְשֻׁחֲרָרִים מִידֵי הַחֵטְא וּמְשֻׁעְבָּדִים לֵאלֹהִים יֵשׁ לָכֶם פֶּרְיְכֶם לִקְדֻשָּׁה וְאַחֲרִיתוֹ חַיֵּי עוֹלָם׃

23‏ כִּי־שְׂכַר הַחֵטְא הוּא הַמָּוֶת וּמַתְּנַת חֶסֶד אֱלֹהִים הִיא חַיֵּי הָעוֹלָמִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ׃