Luc 12:22-34

22‏ וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו לָכֵן אֲנִי אֹמֵר לָכֶם אַל־תִּדְאֲגוּ לְנַפְשְׁכֶם מַה־תֹּאכְלוּ וְלֹא לְגוּפְכֶם מַה־תִּלְבָּשׁוּ׃

23‏ הַנֶּפֶשׁ יְקָרָה הִיא מִן־הַמָּזוֹן וְהַגּוּף יָקָר מִן־הַמַּלְבּוּשׁ׃

24‏ הִתְבּוֹנֲנוּ אֶל־הָעֹרְבִים אֲשֶׁר לֹא יִזְרְעוּ וְלֹא יִקְצֹרוּ וְגַם־אֵין לָהֶם מְגוּרָה וְאוֹצָר וְהָאֱלֹהִים מְכַלְכֵּל אוֹתָם וּמַה־יְּקָרִים אַתֶּם מִן־הָעוֹף׃

25‏ וּמִי־זֶה מִכֶּם אֲשֶׁר בְּדַאֲגָתוֹ יוּכַל לְהוֹסִיף אַמָּה אַחַת עַל־קוֹמָתוֹ׃

26‏ וְעַתָּה הֵן־מְעַט מִזְעָר לַעֲשׂוֹת לֹא תוּכָלוּ וְלַיּוֹתֵר מַה־תִּדְאָגוּ׃

27‏ הִתְבּוֹנֲנוּ אֶל־הַשּׁוֹשַׁנִּים הַצֹּמְחוֹת וְאֵינָן טוֹת וְאֵינָן אֹרְגוֹת וַאֲנִי אֹמֵר לָכֶם גַּם־שְׁלֹמֹה בְּכָל־הֲדָרוֹ לֹא־הָיָה לָבוּשׁ כְּאַחַת מֵהֵנָּה׃

28‏ וְאִם־כָּכָה יַלְבִּישׁ אֱלֹהִים אֶת־חֲצִיר הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר הַיּוֹם יֶשְׁנוֹ וּמָחָר יֻשְׁלַךְ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אַף כִּי־אֶתְכֶם קְטַנֵּי אֱמוּנָה׃

29‏ גַּם־אַתֶּם אַל־תִּדְרְשׁוּ מַה־תֹּאכְלוּ וּמַה־תִּשְׁתּוּ וְאַל־תְּהַלְּכוּ בִּגְדֹלוֹת׃

30‏ כִּי אֶת־כָּל־אֵלֶּה מְבַקְשִׁים גּוֹיֵי הָאָרֶץ וַאֲבִיכֶם הוּא יוֹדֵעַ כִּי־צְרִיכִים אַתֶּם לָאֵלֶּה׃

31‏ אַךְ דִּרְשׁוּ אֶת־מַלְכוּת הָאֱלֹהִים וְנוֹסַף לָכֶם כָּל־אֵלֶּה׃

32‏ אַל־תִּירָא הָעֵדֶר הַקָּטָן כִּי רָצָה אֲבִיכֶם לָתֶת לָכֶם אֵת הַמַּלְכוּת׃

33‏ מִכְרוּ אֶת־אֲשֶׁר לָכֶם וּתְנוּ צְדָקָה עֲשׂוֹּ לָכֶם כִּיסִים אֲשֶׁר לֹא יִבְלוּ וְאוֹצָר בַּשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא יִגָּרַע לְעוֹלָם אֲשֶׁר גַּנָּב לֹא־יִקְרַב אֵלָיו וְסָס לֹא יֹאכְלֵהוּ׃

34‏ כִּי־בִמְקוֹם אוֹצַרְכֶם שָׁם יִהְיֶה גַם־לְבַבְכֶם׃