2 Corinthiens 2:4-11

4‏ כִּי מֵרֹב צָרָה וּמְצוּקַת לִבִּי כָּתַבְתִּי לָכֶם וּבִדְמָעוֹת הַרְבֵּה וְלֹא לְהַעֲצִיבְכֶם רַק לְמַעַן תֵּדְעוּ הָאַהֲבָה הַיְתֵרָה אֲשֶׁר אָהַבְתִּי אֶתְכֶם׃

5‏ וְאִם־הֶעֱצִיב אִישׁ לֹא־אֹתִי הֶעֱצִיב אֶלָּא כֻלְּכֶם וְשֶׁלּא־אַפְרִיז עַל־הַמִּדָּה אֹמַר מִקְצָתְכֶם׃

6‏ וְדַיּוֹ לְאֹתוֹ הָאִישׁ הַתּוֹכֵחָה הַהִיא מִפִּי הָרַבִּים׃

7‏ וּבְכֵן לְהֶפֶךְ תִּסְלְחוּ וּתְנַחֲמוּ כְּדֵי שֶׁלּא יְבֻלַּע הָאִישׁ בְּעִצְּבוֹנוֹ כִּי רַב הוּא׃

8‏ עַל־כֵּן אֲבַקְשָׁה מִכֶּם שֶׁתִּתְיָעֲצוּ לְהַרְאוֹתוֹ אַהֲבָה׃

9‏ כִּי לָזֹאת כָּתַבְתִּי לְמַעַן אֵדַע אֶת־תֻּמַּתְכֶם אִם־בַּכֹּל תִּשְׁמָעוּן׃

10‏ וְאִישׁ אֲשֶׁר תִּסְלְחוּ לוֹ אֶסְלַח־לוֹ גַּם־אָנִי כִּי גַם אִם־אָנֹכִי סָלַחְתִּי לָאִישׁ סָלַחְתִּי לוֹ לְמַעַנְכֶם לִפְנֵי הַמָּשִׁיחַ׃

11‏ פֶּן־יוֹנֶה אֹתָנוּ הַשָּׂטָן כִּי לֹא־נֶעֶלְמוּ מֵאִתָּנוּ מְזִמּוֹתָיו׃