2 Corinthiens 2:1-4

1‏ וַאֲנִי גָּמַרְתִּי בְלִבִּי לְבִלְתִּי שׁוּב־עוֹד אֲלֵיכֶם בְּעַצָּבֶת׃

2‏ כִּי אִם־אֲנִי אַעֲצִיבְכֶם מִי אֵפוֹא יְשַֹמְּחֵנִי בִּלְתִּי אִם־הַנֶּעְצָב עַל־יָדִי׃

3‏ וְזֹאת כָּתַבְתִּי לָכֶם פֶּן־אָבֹא וְהָיָה־לִי עֶצֶב מֵאֹתָם אֲשֶׁר הָיָה־לִי לִשְֹמֹחַ עֲלֵיהֶם וּבֹטֵחַ אֲנִי בְּכֻלְּכֶם שֶׁשִּׂמְחָתִי הִיא שִֹמְחַת כֻּלְּכֶם׃

4‏ כִּי מֵרֹב צָרָה וּמְצוּקַת לִבִּי כָּתַבְתִּי לָכֶם וּבִדְמָעוֹת הַרְבֵּה וְלֹא לְהַעֲצִיבְכֶם רַק לְמַעַן תֵּדְעוּ הָאַהֲבָה הַיְתֵרָה אֲשֶׁר אָהַבְתִּי אֶתְכֶם׃