1 Corinthiens 2:10-13

10‏ וְלָנוּ גִּלָּה הָאֱלֹהִים בְּרוּחוֹ כִּי הָרוּחַ חוֹקֵר אֶת־הַכֹּל גַּם אֶת־מַעֲמַקֵּי הָאֱלֹהִים׃

11‏ כִּי מִי הוּא מִבְּנֵי אָדָם יֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר בָּאָדָם כִּי אִם־רוּחַ הָאָדָם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ וְכֵן אֵין אִישׁ יֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר בֵּאלֹהִים כִּי אִם־רוּחַ הָאֱלֹהִים׃

12‏ וַאֲנַחְנוּ לֹא לָקַחְנוּ אֶת־רוּחַ הָעוֹלָם כִּי אִם־הָרוּחַ מֵאֵת הָאֱלֹהִים לְמַעַן נֵדַע אֶת־אֲשֶׁר נִתַּן לָנוּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים בְּחַסְדּוֹ׃

13‏ וְאֶת־זֹאת לֹא נוֹצִיא בְּלָשׁוֹן אֲשֶׁר תְּלַמֵּד חָכְמַת בְּנֵי אָדָם כִּי אִם־בְּלָשׁוֹן אֲשֶׁר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תְּלַמֵּד וּנְבָאֵר רוּחָנִיּוֹת בִּדְבָרִים רוּחַנִיּים׃