1 Corinthiens 14:29-37

29‏ וְהַנְּבִיאִים הֵם יְדַבְּרוּ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָׂה וְהָאֲחֵרִים יִבְחָנוּ׃

30‏ וְכִי נִגְלָה חָזוֹן לְאַחֵר מִן־הַיֹּשְׂבִים שָׁם יִדֹּם הָרִאשׁוֹן׃

31‏ כִּי תוּכְלוּ לְהִתְנַבֵּא כֻלְּכֶם זֶה אַחַר זֶה לְמַעַן יִלְמְדוּ כֻלָּם וְכֻלָּם יֻזְהָרוּ׃

32‏ וְרוּחוֹת הַנְּבִיאִים בִּרְשׁוּת הַנְּבִיאִים הֵמָּה׃

33‏ כִּי לֹא אֱלֹהֵי מְבוּכָה הָאֱלֹהִים כִּי אִם־אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם כַּאֲשֶׁר בְּכָל־קְהִלּוֹת הַקְּדשִׁים׃

34‏ נְשֵׁיכֶם בַּכְּנֵסִיּוֹת תִּשְׁתֹּקְנָה כִּי לֹא־נִתְּנָה לָהֶן רְשׁוּת לְדַבֵּר כִּי אִם־לְהִכָּנֵעַ כַּאֲשֶׁר אָמְרָה הַתּוֹרָה

35‏ וְאִם־חֶפְצָן לִלְמֹד דָּבָר תִּשְׁאַלְנָה אֶת־בַּעְלֵיהֶן בְּבֵיתָן כִּי־חֶרְפָּה הִיא לַנָּשִׁים לְדַבֵּר בַּקָּהָל׃

36‏ אוֹ הֲמִכֶּם יָצָא דְּבַר אֱלֹהִים אִם־אֲלֵיכֶם לְבַדְּכֶם הִגִּיעַ׃

37‏ אִם יֹאמַר אִישׁ שֶׁהוּא נָבִיא אוֹ־אִישׁ הָרוּחַ בִּין יָבִין אֵת אֲשֶׁר־אֲנִי כֹתֵב לָכֶם כִּי־מִצְוֹת הָאָדוֹן הֵנָּה׃