1 Corinthiens 10:1-7

1‏ וְלֹא אֲכַחֵד מִכֶּם אֶחָי שֶׁאֲבוֹתֵינוּ הָיוּ כֻלָּם תַּחַת הֶעָנָן וְכֻלָּם עָבְרוּ בְּתוֹךְ הַיָּם׃

2‏ וְכֻלָּם נִטְבְּלוּ לְמשֶׁה בֶּעָנָן וּבַיָּם׃

3‏ וְכֻלָּם אָכְלוּ מַאֲכָל אֶחָד רוּחָנִי׃

4‏ וְכֻלָּם שָׁתוּ מַשְׁקֶה אֶחָד רוּחָנִי כִּי שָׁתוּ מִן־הַצּוּר הָרוּחָנִי הַהֹלֵךְ עִמָּהֶם וְהַצּוּר הַהוּא הַמָּשִׁיחַ׃

5‏ אֲבָל רֻבָּם לֹא רָצָה בָם הָאֱלֹהִים וּפִגְרֵיהֶם נָפְלוּ בַמִּדְבָּר׃

6‏ וְכָל־זֹאת הָיְתָה־לָּנוּ לְמוֹפֵת לְבִלְתִּי הִתְאַוֹּת לְרָעָה כַּאֲשֶׁר הִתְאַוּוּ גַּם־הֵמָּה׃

7‏ וְלֹא תִהְיוּ עֹבְדֵי אֱלִילִים כַּאֲשֶׁר הָיוּ מִקְצָתָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּשֶׁב הָעָם לֶאֱכֹל וְשָׁתוֹ וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק׃