Tite 2:5-10

5‏ וְלִהְיוֹת צְנוּעוֹת וּטְהֹרוֹת צוֹפִיּוֹת הֲלִיכוֹת בֵּיתָן וְטֹבוֹת וְנִכְנָעוֹת לִפְנֵי בַעֲלֵיהֶן לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יְחֻלַּל דְּבַר הָאֱלֹהִים׃

6‏ כָּכָה תַּזְהִיר גַּם אֶת־הַבַּחוּרִים שֶׁיִּהְיוּ צְנוּעִים׃

7‏ וּבְכָל־דָּבָר הֱיֵה אַתָּה לְמוֹפֵת בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים בְּהוֹרָאָה צְרוּפָה וְנֶהְדָּרָה׃

8‏ וּבְדָבָר בָּרִיא שֶׁאֵין־בּוֹ מוּם לְמַעַן יֵבוֹשׁ הַמִּתְקוֹמֵם וְלֹא יִמְצָא לְדַבֵּר עֲלֵיכֶם רָע׃

9‏ הָעֲבָדִים יִכָּנְעוּ לַאֲדֹנֵיהֶם וְיִתְרַצּוּ לָהֶם לְכָל־דָּבָר וְלֹא יַמְרוּ אֶת־דִּבְרֵיהֶם׃

10‏ וְלֹא־יִמְעֲלוּ מַעַל כִּי אִם־יַרְאוּ כָּל־אֱמוּנָה טוֹבָה לְמַעַן יְפָאֲרוּ בַכֹּל אֶת־לֶקַח אֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ׃