Romains 6:1-13

1‏ אִם־כֵּן מַה־נֹּאמַר הֲנַעֲמֹד בַּחֵטְא לְמַעַן יִרְבֶּה הֶחָסֶד׃

2‏ חָלִילָה לָּנוּ כִּי מַתְנוּ לַחֵטְא וְאֵיךְ נוֹסִיף לִחְיוֹת בּוֹ׃

3‏ אוֹ הַאֵינְכֶם יֹדְעִים כִּי כֻלָּנוּ הַנִּטְבָּלִים לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ לְמוֹתוֹ נִטְבָּלְנוּ׃

4‏ לָכֵן נִקְבַּרְנוּ עִמּוֹ בַּטְּבִילָה לַמָּוֶת לְמַעַן נִתְהַלֵּךְ בְּחַיִּים מְחֻדָּשִׁים כַּאֲשֶׁר הַמָּשִׁיחַ נֵעוֹר מִן־הַמֵּתִים עַל־יְדֵי כְּבוֹד הָאָב׃

5‏ כִּי אִם־נִדְבַּקְנוּ בְּדִמְיוֹן מוֹתוֹ אָכֵן דְּבוּקִים נִהְיֶה גַּם־לִתְחִיָּתוֹ׃

6‏ בַּאֲשֶׁר יֹדְעִים אֲנַחְנוּ כִּי־נִצְלַב עִמּוֹ הָאָדָם הַיָּשָׁן אֲשֶׁר בָּנוּ לְמַעַן יֹאבַד גּוּף הַחֵטְא וְלֹא נִהְיֶה עוֹד עֲבָדִים לַחֵטְא׃

7‏ כִּי הַמֵּת נִקָּה מִן־הַחֵטְא׃

8‏ וְהִנֵּה אִם־מַתְנוּ עִם־הַמָּשִׁיחַ נַאֲמִין כִּי־גַם־נִחְיֶה עִמּוֹ׃

9‏ בַּאֲשֶׁר יָדַעְנוּ כִּי הַמָּשִׁיחַ אַחֲרֵי אֲשֶׁר נֵעוֹר מִן־הַמֵּתִים לֹא יָמוּת עוֹד וְלֹא יִשְׁלַט־בּוֹ עוֹד הַמָּוֶת׃

10‏ כִּי אֲשֶׁר מֵת מֵת לַחֵטְא פַּעַם אֶחָד וַאֲשֶׁר חַי חַי הוּא לֵאלֹהִים׃

11‏ וְכֵן גַּם־אַתֶּם הֱיוּ בְעֵינֵיכֶם כְּמֵתִים לַחֵטְא וְחַיִּים לֵאלֹהִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדֹנֵינוּ׃

12‏ אִם־כֵּן אֵפוֹא אַל־תִּשְׁלַט הַחַטָּאת בְּגוּפְכֶם אֲשֶׁר יָמוּת לְהַטּוֹת לְבַבְכֶם אַחֲרֵי תַאֲוֹתָיו׃

13‏ וְאַל־תִּתְּנוּ אֶת־אֵבָרֵיכֶם לִהְיוֹת לִכְלֵי־עָוֶל לַחֵטְא אֲבָל תְּנוּ עַצְמְכֶם לֵאלֹהִים כַּחַיִּים מֵעִם הַמֵּתִים וְאֵבָרֵיכֶם לִכְלֵי צְדָקָה לֵאלֹהִים׃