Romains 11:7-14

7‏ וְעַתָּה מַה־הוּא אֵת אֲשֶׁר־בִּקֵּשׁ יִשְׂרָאֵל לֹא הִשִׂיג רַק הַנִּבְחָרִים הֵם הִשִׂיגוּ וְהָאֲחֵרִים הִשְׁמִינוּ לְבָבָם׃

8‏ כַּכָּתוּב נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים רוּחַ תַּרְדֵּמָה עֵינַיִם לֹא לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לֹא לִשְׁמֹעַ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה׃

9‏ וְדָוִד אֹמֵר יְהִי שֻׁלְחָנָם לְפַח וּלְרֶשֶׁת וּלְמוֹקֵשׁ וּלְשִׁלּוּמִים לָהֶם׃

10‏ תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד׃

11‏ וְעַתָּה אֲנִי אֹמֵר הֲנִכְשְׁלוּ לְמַעַן יִפֹּלוּ חָלִילָה כִּי בְפִשְׁעָם בָּאָה הַיְשׁוּעָה לַגּוֹיִם לְמַעַן הַקְנִיאָם׃

12‏ וְאִם־פִּשְׁעָם הָיָה לְעשֶׁר הָעוֹלָם וְנִזְקָם לְעשֶׁר הַגּוֹיִם מְלֹאָם עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה׃

13‏ וַאֲלֵיכֶם הַגּוֹיִם אֲנִי מְדַבֵּר וּכְפִי הֱיוֹתִי שָׁלִיחַ לַגּוֹיִם אֶת־שֵׁרוּתִי אֲכַבֵּד׃

14‏ אוּלַי אוּכַל לְהַקְנִיא אֶת בְּנֵי־עַמִּי וּלְהוֹשִׁיעַ מִקְצָתָם׃