Romains 11:1-12

1‏ וּבְכֵן אֹמֵר אֲנִי הֲזָנַח הָאֱלֹהִים אֶת־עַמּוֹ חָלִילָה כִּי גַם־אָנֹכִי יִשְׂרְאֵלִי מִזֶּרַע אַבְרָהָם לְמַטֵּה בִנְיָמִין׃

2‏ לֹא־זָנַח הָאֱלֹהִים אֶת־עַמּוֹ אֲשֶׁר יְדָעוֹ מִקֶּדֶם הֲלֹא תֵדְעוּ אֶת־אֲשֶׁר הַכָּתוּב אֹמֵר בְּאֵלִיָּהוּ וְהוּא צֹעֵק אֶל־הָאֱלֹהִים עַל־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר׃

3‏ יְהוָֹה אֶת־נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ וְאֶת־מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי וַיְבַקְשׁוּ אֶת־נַפְשִׁי׃

4‏ וּמֶה־עָנָה אֹתוֹ דְּבַר אֱלֹהִים הִשְׁאַרְתִּי לִי שִׁבְעַת אֲלָפִים אִישׁ אֲשֶׁר לֹא־כָרְעוּ לַבָּעַל׃

5‏ וְכֵן גַּם־בְּיָמֵינוּ נִשְׁאֲרָה שְׁאֵרִית כִּבְחִירַת הֶחָסֶד׃

6‏ וְאִם עַל־יְדֵי הַחֶסֶד לֹא הָיְתָה מִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים כִּי אִם־כֵּן הַחֶסֶד אֵינֶנּוּ־עוֹד חָסֶד (וְאִם־הָיְתָה מִתּוֹךְ הַמַּעֲשִׂים אֵינֶנּוּ־עוֹד חֶסֶד כִּי אִם־כֵּן הַמַּעֲשֶׂה יֶחְדַּל לִהְיוֹת מַעֲשֶׂה)׃

7‏ וְעַתָּה מַה־הוּא אֵת אֲשֶׁר־בִּקֵּשׁ יִשְׂרָאֵל לֹא הִשִׂיג רַק הַנִּבְחָרִים הֵם הִשִׂיגוּ וְהָאֲחֵרִים הִשְׁמִינוּ לְבָבָם׃

8‏ כַּכָּתוּב נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים רוּחַ תַּרְדֵּמָה עֵינַיִם לֹא לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לֹא לִשְׁמֹעַ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה׃

9‏ וְדָוִד אֹמֵר יְהִי שֻׁלְחָנָם לְפַח וּלְרֶשֶׁת וּלְמוֹקֵשׁ וּלְשִׁלּוּמִים לָהֶם׃

10‏ תֶּחְשַׁכְנָה עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת וּמָתְנֵיהֶם תָּמִיד הַמְעַד׃

11‏ וְעַתָּה אֲנִי אֹמֵר הֲנִכְשְׁלוּ לְמַעַן יִפֹּלוּ חָלִילָה כִּי בְפִשְׁעָם בָּאָה הַיְשׁוּעָה לַגּוֹיִם לְמַעַן הַקְנִיאָם׃

12‏ וְאִם־פִּשְׁעָם הָיָה לְעשֶׁר הָעוֹלָם וְנִזְקָם לְעשֶׁר הַגּוֹיִם מְלֹאָם עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה׃