Luc 9:12-14

12‏ וְהַיּוֹם רָפָה לַעֲרֹב וּשְׁנֵים הֶעָשָׂר נִגְּשׁוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שַׁלַּח־נָא אֶת־הָעָם וְיֵלְכוּ אֶל־הַכְּפָרִים וְהַחֲצֵרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵינוּ לָלוּן וְלִמְצֹא מָזוֹן כִּי־פֹה בְּמָקוֹם שׁוֹמֵם אֲנָחְנוּ׃

13‏ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם תְּנוּ־אַתֶּם לָהֶם לֶאֱכֹל וַיֹּאמְרוּ אֵין לָנוּ כִּי אִם־חֲמֵשֶׁת כִּכְּרוֹת־לֶחֶם וְדָגִים שְׁנַיִם בִּלְתִּי אִם־נֵלֵךְ וְנִקְנֶה־אֹכֶל לְכָל־הָעָם הַזֶּה׃

14‏ כִּי הָיוּ כַּחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי־אִישׁ וַיֹּאמֶר אֶל־תַּלְמִידָיו הוֹשִׁיבוּ אֹתָם שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת חֲמִשִּׁים אִישׁ הַשּׁוּרָה הָאֶחָת׃