Daniel 7:9-14

9חָזֵ֣ה הֲוֵ֗ית עַ֣ד דִּ֤י כָרְסָוָן֙ רְמִ֔יו וְעַתִּ֥יק יוֹמִ֖ין יְתִ֑ב לְבוּשֵׁ֣הּ ׀ כִּתְלַ֣ג חִוָּ֗ר וּשְׂעַ֤ר רֵאשֵׁהּ֙ כַּעֲמַ֣ר נְקֵ֔א כָּרְסְיֵהּ֙ שְׁבִיבִ֣ין דִּי־נ֔וּר גַּלְגִּלּ֖וֹהִי נ֥וּר דָּלִֽק (רואה הייתי, והנה הונחו כסאות וְעַתִּיק הַיָּמִים ישב. לבושו היה לבן כשלג ושער ראשו כצמר נקי. כסאו היה כלשונות אש וגלגיליו כאש דולקת.)׃

10נְהַ֣ר דִּי־נ֗וּר נָגֵ֤ד וְנָפֵק֙ מִן־קֳדָמ֔וֹהִי אֶ֤לֶף (אלפים)* אַלְפִין֙* יְשַׁמְּשׁוּנֵּ֔הּ וְרִבּ֥וֹ (רבון)* רִבְבָ֖ן* קָֽדָמ֣וֹהִי יְקוּמ֑וּן דִּינָ֥א יְתִ֖ב וְסִפְרִ֥ין פְּתִֽיחוּ (נהר אש נמשך ויצא מלפניו. אלף אלפים שרתו אותו וריבוא רבבות עומדים לפניו. בית הדין ישב וספרים נפתחו.)׃

11חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית בֵּאדַ֗יִן מִן־קָל֙ מִלַּיָּ֣א רַבְרְבָתָ֔א דִּ֥י קַרְנָ֖א מְמַלֱּלָ֑ה חָזֵ֣ה הֲוֵ֡ית עַד֩ דִּ֨י קְטִילַ֤ת חֵֽיוְתָא֙ וְהוּבַ֣ד גִּשְׁמַ֔הּ וִיהִיבַ֖ת לִיקֵדַ֥ת אֶשָּֽׁא (רואה הייתי אז, כי בגלל קול הדברים הגדולים שדיברה הקרן נהרגה החיה – ואני רואה הייתי – ונבלתה הושמדה וניתנה לשרפת אש.)׃

12וּשְׁאָר֙ חֵֽיוָתָ֔א הֶעְדִּ֖יו שָׁלְטָנְה֑וֹן וְאַרְכָ֧ה בְחַיִּ֛ין יְהִ֥יבַת לְה֖וֹן עַד־זְמַ֥ן וְעִדָּֽן (ושאר החיות, ממשלתן הוסרה, אבל ארכת חיים ניתנה להן עד זמן ומועד.)׃

13חָזֵ֤ה הֲוֵית֙ בְּחֶזְוֵ֣י לֵֽילְיָ֔א וַאֲרוּ֙ עִם־עֲנָנֵ֣י שְׁמַיָּ֔א כְּבַ֥ר אֱנָ֖שׁ אָתֵ֣ה הֲוָ֑ה וְעַד־עַתִּ֤יק יֽוֹמַיָּא֙ מְטָ֔ה וּקְדָמ֖וֹהִי הַקְרְבֽוּהִי (רואה הייתי בחזיונות לילה, והנה עם ענני השמים בא אחד הדומה לבן אדם, ועד עַתִּיק הַיָּמִים הגיע והובא לפניו.)׃

14וְלֵ֨הּ יְהִ֤יב שָׁלְטָן֙ וִיקָ֣ר וּמַלְכ֔וּ וְכֹ֣ל עַֽמְמַיָּ֗א אֻמַיָּ֛א וְלִשָּׁנַיָּ֖א לֵ֣הּ יִפְלְח֑וּן שָׁלְטָנֵ֞הּ שָׁלְטָ֤ן עָלַם֙ דִּֽי־לָ֣א יֶעְדֵּ֔ה וּמַלְכוּתֵ֖הּ דִּי־לָ֥א תִתְחַבַּֽל (שלטון וכבוד ומלכות ניתנו לו, וכל העמים, האומות והשלטונות עבדו לו. שלטונו שלטון עולם שלא יסור וממלכתו לא תיכלה.)׃ פ*