Daniel 4:5-18

5וְעַ֣ד אָחֳרֵ֡ין עַל֩ קָֽדָמַ֨י דָּנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֤הּ בֵּלְטְשַׁאצַּר֙ כְּשֻׁ֣ם אֱלָהִ֔י וְדִ֛י רֽוּחַ־אֱלָהִ֥ין קַדִּישִׁ֖ין בֵּ֑הּ וְחֶלְמָ֖א קָֽדָמ֥וֹהִי אַמְרֵֽת (וייכנס אלי אחרון דניאל, אשר שמו בֵּלְטְשַׁאצַּר כשם אלוהי, איש אשר רוח אלוהי קודש בו, ואספר לו את חלומי:)׃

6בֵּלְטְשַׁאצַּר֮ רַ֣ב חַרְטֻמַיָּא֒ דִּ֣י ׀ אֲנָ֣ה יִדְעֵ֗ת דִּ֠י ר֣וּחַ אֱלָהִ֤ין קַדִּישִׁין֙ בָּ֔ךְ וְכָל־רָ֖ז לָא־אָנֵ֣ס לָ֑ךְ חֶזְוֵ֨י חֶלְמִ֧י דִֽי־חֲזֵ֛ית וּפִשְׁרֵ֖הּ אֱמַֽר ('בֵּלְטְשַׁאצַּר, רב החרטומים, יודע אני כי רוח אלוהי קודש בך וכל סתום לא ייקשה עליך. זו חזות החלום שראיתי. אמור לי את פתרונה.)׃

7וְחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י חָזֵ֣ה הֲוֵ֔ית וַאֲל֥וּ אִילָ֛ן בְּג֥וֹא אַרְעָ֖א וְרוּמֵ֥הּ שַׂגִּֽיא (על משכבי ראיתי את חזיונות ראשי, והנה אילן באמצע הארץ אשר רב גבהו.)׃

8רְבָ֥ה אִֽילָנָ֖א וּתְקִ֑ף וְרוּמֵהּ֙ יִמְטֵ֣א לִשְׁמַיָּ֔א וַחֲזוֹתֵ֖הּ לְס֥וֹף כָּל־אַרְעָֽא (וייגדל האילן ויחזק וגבהו הגיע עד השמים והוא נראה עד קצה כל הארץ.)׃

9עָפְיֵ֤הּ שַׁפִּיר֙ וְאִנְבֵּ֣הּ שַׂגִּ֔יא וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ תְּחֹת֜וֹהִי תַּטְלֵ֣ל ׀ חֵיוַ֣ת בָּרָ֗א וּבְעַנְפ֨וֹהִי֙ (ידרון)* יְדוּרָן֙* צִפֲּרֵ֣י שְׁמַיָּ֔א וּמִנֵּ֖הּ יִתְּזִ֥ין כָּל־בִּשְׂרָֽא (עלהו יפה ופריו רב. ויהי בו מזון לכל. בצילו חסו חיות השדה ובענפיו שכן עוף השמים וממנו ניזון כל בשר.)׃

10חָזֵ֥ה הֲוֵ֛ית בְּחֶזְוֵ֥י רֵאשִׁ֖י עַֽל־מִשְׁכְּבִ֑י וַאֲלוּ֙ עִ֣יר וְקַדִּ֔ישׁ מִן־שְׁמַיָּ֖א נָחִֽת (ראה ראיתי בחזיונות ראשי על משכבי, והנה מלאך קדוש ירד מן השמים,)׃

11קָרֵ֨א בְחַ֜יִל וְכֵ֣ן אָמַ֗ר גֹּ֤דּוּ אִֽילָנָא֙ וְקַצִּ֣צוּ עַנְפ֔וֹהִי אַתַּ֥רוּ עָפְיֵ֖הּ וּבַדַּ֣רוּ אִנְבֵּ֑הּ תְּנֻ֤ד חֵֽיוְתָא֙ מִן־תַּחְתּ֔וֹהִי וְצִפְּרַיָּ֖א מִן־עַנְפֽוֹהִי (ויקרא בקול רם וכן אמר: "כירתו את האילן וקיצצו את ענפיו, הַשִּׁירוּ את עלהו ופזרו את פריו. תברח החיה מתחתיו והעוף מענפיו.)׃

12בְּרַ֨ם עִקַּ֤ר שָׁרְשׁ֨וֹהִי֙ בְּאַרְעָ֣א שְׁבֻ֔קוּ וּבֶֽאֱסוּר֙ דִּֽי־פַרְזֶ֣ל וּנְחָ֔שׁ בְּדִתְאָ֖א דִּ֣י בָרָ֑א וּבְטַ֤ל שְׁמַיָּא֙ יִצְטַבַּ֔ע וְעִם־חֵיוְתָ֥א חֲלָקֵ֖הּ בַּעֲשַׂ֥ב אַרְעָֽא (אך עיקר שורשיו בארץ השאירו, כבול באסור ברזל ונחושת בדשא השדה. מטל השמים יירטב ועם החיות יהיה חלקו בעשב שעל פני הארץ.)׃

13לִבְבֵהּ֙ מִן־(אנושא)* אֲנָשָׁ֣א* יְשַׁנּ֔וֹן וּלְבַ֥ב חֵיוָ֖ה יִתְיְהִ֣ב לֵ֑הּ וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֥וּן עֲלֽוֹהִי (לב האדם ישתנה בו ולב חיה יינתן לו ושבעה עידנים יעברו עליו.)׃

14בִּגְזֵרַ֤ת עִירִין֙ פִּתְגָמָ֔א וּמֵאמַ֥ר קַדִּישִׁ֖ין שְׁאֵֽלְתָ֑א עַד־דִּבְרַ֡ת דִּ֣י יִנְדְּע֣וּן חַ֠יַּיָּא דִּֽי־שַׁלִּ֨יט (עליא)* עִלָּאָ֜ה* בְּמַלְכ֣וּת (אנושא)* אֲנָשָׁ֗א* וּלְמַן־דִּ֤י יִצְבֵּא֙ יִתְּנִנַּ֔הּ וּשְׁפַ֥ל אֲנָשִׁ֖ים יְקִ֥ים (עליה)* עֲלַֽהּ* (בגזירת מלאכים נחרץ המעשה ובמאמר קדושים נהיה הדבר, למען ידע כל חי כי שולט האל העליון בממלכת בני האדם. לאשר יחפוץ יתננה ואת השפל באנשים יקים עליה.")׃

15דְּנָה֙ חֶלְמָ֣א חֲזֵ֔ית אֲנָ֖ה מַלְכָּ֣א נְבוּכַדְנֶצַּ֑ר (ואנתה)* וְאַ֨נְתְּ* בֵּלְטְשַׁאצַּ֜ר פִּשְׁרֵ֣א ׀ אֱמַ֗ר כָּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י ׀ כָּל־חַכִּימֵ֣י מַלְכוּתִ֗י לָֽא־יָכְלִ֤ין פִּשְׁרָא֙ לְהוֹדָ֣עֻתַ֔נִי (ואנתה)* וְאַ֣נְתְּ* כָּהֵ֔ל דִּ֛י רֽוּחַ־אֱלָהִ֥ין קַדִּישִׁ֖ין בָּֽךְ (זה החלום שחזיתי אני המלך נְבוּכַדְנֶצַּר. ואתה, בֵּלְטְשַׁאצַּר, אמור לי את פתרונו. כל חכמי ממלכתי לא יוכלו להודיעני את פתרונו, אבל אתה יכול, כי בך רוח אלוהי קודש.')׃

16אֱדַ֨יִן דָּֽנִיֵּ֜אל דִּֽי־שְׁמֵ֣הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֗ר אֶשְׁתּוֹמַם֙ כְּשָׁעָ֣ה חֲדָ֔ה וְרַעְיֹנֹ֖הִי יְבַהֲלֻנֵּ֑הּ עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֗ר בֵּלְטְשַׁאצַּר֙ חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵא֙ אַֽל־יְבַהֲלָ֔ךְ עָנֵ֤ה בֵלְטְשַׁאצַּר֙ וְאָמַ֔ר (מראי)* מָרִ֕י* חֶלְמָ֥א (לשנאיך)* לְשָֽׂנְאָ֖ךְ* וּפִשְׁרֵ֥הּ (לעריך)* לְעָרָֽךְ* (אז השתומם דניאל, אשר שמו היה בֵּלְטְשַׁאצַּר, שעה קלה ומחשבותיו הבהילוהו. ויען המלך ויאמר: 'בֵּלְטְשַׁאצַּר, אל יבהלוך החלום ופתרונו.' ויען בֵּלְטְשַׁאצַּר ויאמר: 'אדוני, יהיה נא החלום על שונאיך ופתרונו על יריביך!)׃

17אִֽילָנָא֙ דִּ֣י חֲזַ֔יְתָ דִּ֥י רְבָ֖ה וּתְקִ֑ף וְרוּמֵהּ֙ יִמְטֵ֣א לִשְׁמַיָּ֔א וַחֲזוֹתֵ֖הּ לְכָל־אַרְעָֽא (האילן שראית, שגדל והתחזק, וגבהו הגיע עד השמים והוא נראה בכל הארץ,)׃

18וְעָפְיֵ֤הּ שַׁפִּיר֙ וְאִנְבֵּ֣הּ שַׂגִּ֔יא וּמָז֨וֹן לְכֹ֖לָּא־בֵ֑הּ תְּחֹת֗וֹהִי תְּדוּר֙ חֵיוַ֣ת בָּרָ֔א וּבְעַנְפ֕וֹהִי יִשְׁכְּנָ֖ן צִפֲּרֵ֥י שְׁמַיָּֽא (ועלהו יפה ופריו רב, ומזון לכל היה בו, וחית השדה גרה תחתיו ועוף השמים שכן בענפיו,)׃