Daniel 4:20-22

20וְדִ֣י חֲזָ֣ה מַלְכָּ֡א עִ֣יר וְקַדִּ֣ישׁ נָחִ֣ת ׀ מִן־שְׁמַיָּ֡א וְאָמַר֩ גֹּ֨דּוּ אִֽילָנָ֜א וְחַבְּל֗וּהִי בְּרַ֨ם עִקַּ֤ר שָׁרְשׁ֨וֹהִי֙ בְּאַרְעָ֣א שְׁבֻ֔קוּ וּבֶאֱסוּר֙ דִּֽי־פַרְזֶ֣ל וּנְחָ֔שׁ בְּדִתְאָ֖א דִּ֣י בָרָ֑א וּבְטַ֧ל שְׁמַיָּ֣א יִצְטַבַּ֗ע וְעִם־חֵיוַ֤ת בָּרָא֙ חֲלָקֵ֔הּ עַ֛ד דִּֽי־שִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֥וּן עֲלֽוֹהִי (ואשר ראה המלך מלאך קדוש יורד מן השמים ואומר: "כירתו את האילן והשחיתוהו, אבל את עיקר שורשיו בארץ השאירו כבול באסור ברזל ונחושת בדשא השדה, מטל השמים יירטב ועם חית השדה יהיה חלקו, עד שיעברו עליו שבעה עידנים,")׃

21דְּנָ֥ה פִשְׁרָ֖א מַלְכָּ֑א וּגְזֵרַ֤ת (עליא)* עִלָּאָה֙* הִ֔יא דִּ֥י מְטָ֖ת עַל־(מראי)* מָרִ֥י* מַלְכָּֽא (זה פתרונו, המלך, וגזרת אל עליון היא הבאה על אדוני המלך.)׃

22וְלָ֣ךְ טָֽרְדִ֣ין מִן־אֲנָשָׁ֡א וְעִם־חֵיוַ֣ת בָּרָא֩ לֶהֱוֵ֨ה מְדֹרָ֜ךְ וְעִשְׂבָּ֥א כְתוֹרִ֣ין ׀ לָ֣ךְ יְטַֽעֲמ֗וּן וּמִטַּ֤ל שְׁמַיָּא֙ לָ֣ךְ מְצַבְּעִ֔ין וְשִׁבְעָ֥ה עִדָּנִ֖ין יַחְלְפ֣וּן עֲלָ֑יךְ עַ֣ד דִּֽי־תִנְדַּ֗ע דִּֽי־שַׁלִּ֤יט עִלָּיָא֙ בְּמַלְכ֣וּת אֲנָשָׁ֔א וּלְמַן־דִּ֥י יִצְבֵּ֖א יִתְּנִנַּֽהּ (יגרשוך מקרב בני אדם ועם חית השדה יהיה מגורך. כבקר יאכילוך עשב ומטל השמים תירטב, ושבעה עידנים יעברו עליך, עד שתכיר כי האל העליון שולט בממלכת בני האדם ולאשר חפץ יתננה.)׃