2 Corinthiens 3:7-18

7‏ וְאִם־שֵׁרוּת הַמָּוֶת הֶחָרוּת בְּאוֹתִיּוֹת עַל־הָאֶבֶן נִרְאָה בְּכָבוֹד עַד־שֶׁלּא יָכְלוּ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל לְהַבִּיט אֶל־פְּנֵי משֶׁה מִפְּנֵי כְּבוֹד פָּנָיו הַבָּטֵל׃

8‏ כְּבוֹד שֵׁרוּת הָרוּחַ כַּמָּה יִגְדַּל כְּבוֹדוֹ׃

9‏ כִּי אִם־הַשֵּׁרוּת אֲשֶׁר לְחַיֵּב כָּבוֹד הוּא הַשֵּׁרוּת אֲשֶׁר לְזַכּוֹת כַּמָּה יֶעְדַּף בְּכָבוֹד׃

10‏ כִּי אַף־מַה־שֶּׁנִּתַּן בְּכָבוֹד כַּמִּדָּה הַהִיא כְּבוֹדוֹ כְאַיִן לְעֻמַּת הַכָּבוֹד הַנַּעֲלֶה הַזֶּה׃

11‏ כִּי אִם־הַדָּבָר הַבָּטֵל יֶשׁ־לוֹ חֵלֶק בְּכָבוֹד הַדָּבָר הַקַּיָּם עַל־אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה׃

12‏ עַל־כֵּן בִּהְיוֹת לָנוּ תִּקְוָה כַּתִּקְוָה הַזֹּאת פִּתְחוֹן פֶּה רַב לָנוּ׃

13‏ וְלֹא כְמשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן מַסְוֶה עַל־פָּנָיו פֶּן־יַבִּיטוּ בְּנֵי יִשְֹרָאֵל אֶל־סוֹף מַה־שֶּׁסּוֹפוֹ לְהִבָּטֵל׃

14‏ אֲבָל נִטַּמְטְמוּ דֵעוֹתֵיהֶם כִּי עַד־הַיּוֹם הַזֶּה בְּקָרְאָם הַבְּרִית הַיְשָׁנָה נִשְׁאָר הַמַּסְוֶה הַהוּא וְלֹא־גֻלָּה עָלֶיהָ כִּי לֹא יוּסַר כִּי אִם־בַּמָּשִׁיחַ׃

15‏ עַד־הַיּוֹם הַזֶּה הֵם קֹרְאִים אֶת־משֶׁה וְהַמַּסְוֶה מֻנָּח עַל־לִבָּם׃

16‏ אַךְ בְּעֵת שׁוּבָם אֶל־הָאָדוֹן יוּסַר הַמַּסְוֶה׃

17‏ הָאָדוֹן הוּא הָרוּחַ וּבַאֲשֶׁר רוּחַ הָאָדוֹן שָׁם חֵרוּת׃

18‏ וַאֲנַחְנוּ כֻלָּנוּ רֹאִים בַּמַּרְאָה אֶת־כְּבוֹד הָאָדוֹן וּפָנֵינוּ מְגֻלִּים וְנִתְהַפֵּךְ לְעֶצֶם דְּמוּת הַהִיא מִכָּבוֹד לְכָבוֹד כְּמִי שֶׁמִּתְחַלֵּף מֵאֵת אֲדוֹן הָרוּחַ׃