2 Corinthiens 1:6-11

6‏ וְאִם־נִלְחָצִים אֲנַחְנוּ נִלָחֵץ בַּעֲבוּר נֶחָמַתְכֶם וִישׁוּעַתְכֶם וְאִם־מְנֻחָמִים אֲנַחְנוּ נְנֻחַם בַּעֲבוּר נֶחָמַתְכֶם כְּדֵי שֶׁתַּאֲרִיכוּ גַּם־אַתֶּם נַפְשְׁכֶם בְּעֻנּוֹתְכֶם הָעִנּוּיִים אֲשֶׁר מְעֻנִּים אֲנָחְנוּ׃

7‏ וְנָכוֹן לִבֵּנוּ בָּטוּחַ עֲלֵיכֶם וְיָדַעְנוּ כִּי כַּאֲשֶׁר עִנּוּיֵינוּ עִנּוּיֵיכֶם כֵּן נֶחָמָתֵנוּ נֶחָמַתְכֶם׃

8‏ כִּי לֹא־נְכַחֵד מִכֶּם אַחַי אֶת־צָרָתֵנוּ אֲשֶׁר מְצָאַתְנוּ בְּאַסְיָא לִמְאֹד כְּמַשָּׂא כָבֵד כָּבְדָה מִמֶּנּוּ עַד כִּי־נוֹאַשְׁנוּ מֵחַיֵּינוּ׃

9‏ וַאֲנַחְנוּ בִלְבָבֵנוּ חָרַצְנוּ לָנוּ אֶת־הַמָּוֶת לְמַעַן אֲשֶׁר־לֹא נִבְטַח בְּנַפְשֵׁנוּ כִּי אִם־בֵּאלֹהִים הַמְחַיֶּה אֶת־הַמֵּתִים׃

10‏ אֲשֶׁר הִצִּילָנוּ מִן־הַמִּיתָה הַחֲמוּרָה הַזֹּאת וְעוֹדֶנּוּ מַצִּיל וְלוֹ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים שֶׁיּוֹסִיף לְהַצִּילֵנוּ׃

11‏ בַּעֲזָרְכֶם גַּם־אַתֶּם אֹתָנוּ בִּתְפִלַּתְכֶם לְמַעַן יוֹדוּ רַבִּים בַּעֲבוּרֵנוּ עַל־מַתְּנַת הַחֶסֶד שֶׁהָיְתָה לָּנוּ עַל־יְדֵי רַבִּים׃