1 Corinthiens 2:7-12

7‏ כִּי אִם־נְדַבֵּר בַּסּוֹד חָכְמַת הָאֱלֹהִים הַנִּסְתָּרָה אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים יְעָדָהּ לִכְבוֹדֵנוּ לִפְנֵי יְמוֹת עוֹלָם׃

8‏ אֲשֶׁר לֹא יְדָעָהּ אִישׁ מִשָּׂרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִלּוּ יְדָעוּהָ לֹא צָלְבוּ אֶת־אֲדוֹן הַכָּבוֹד׃

9‏ כִּי אִם־כַּכָּתוּב אֲשֶׁר־עַיִן לֹא רָאֲתָה וְאֹזֶן לֹא שָׁמְעָה וְלֹא עָלָה עַל־לֵב אָדָם אֵת אֲשֶׁר־הֵכִין הָאֱלֹהִים לְאֹהֲבָיו׃

10‏ וְלָנוּ גִּלָּה הָאֱלֹהִים בְּרוּחוֹ כִּי הָרוּחַ חוֹקֵר אֶת־הַכֹּל גַּם אֶת־מַעֲמַקֵּי הָאֱלֹהִים׃

11‏ כִּי מִי הוּא מִבְּנֵי אָדָם יֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר בָּאָדָם כִּי אִם־רוּחַ הָאָדָם אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ וְכֵן אֵין אִישׁ יֹדֵעַ אֵת אֲשֶׁר בֵּאלֹהִים כִּי אִם־רוּחַ הָאֱלֹהִים׃

12‏ וַאֲנַחְנוּ לֹא לָקַחְנוּ אֶת־רוּחַ הָעוֹלָם כִּי אִם־הָרוּחַ מֵאֵת הָאֱלֹהִים לְמַעַן נֵדַע אֶת־אֲשֶׁר נִתַּן לָנוּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים בְּחַסְדּוֹ׃