1 Corinthiens 14:15-20

15‏ וְעַתָּה מָה־אֶעֱשֶֹה אֶתְפַּלֲלָה בְרוּחִי וְאֶתְפַּלֲלָה גַּם־בְּשִׂכְלִי אֲזַמְּרָה בְרוּחִי וַאֲזַמְּרָה גַּם־בְּשִֹכְלִי׃

16‏ כִּי אִם־תְּבָרֵךְ בָּרוּחַ אֵיךְ יַעֲנֶה מִי שֶׁהוּא נָתוּן בִּמְקוֹם הַהֶדְיוֹטוֹת אָמֵן אַחַר בִּרְכָתֶךָ וְהוּא אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ מָה אַתָּה אֹמֵר׃

17‏ הֵן אַתָּה תְבָרֵךְ כָּרָאוּי אֲבָל רֵעֲךָ לֹא יִבָּנֶה׃

18‏ אוֹדֶה לֵאלֹהַי שֶׁיּוֹתֵר מִכֻּלְּכֶם אֲנִי מְדַבֵּר בִּלְשֹׁנוֹת׃

19‏ אָכֵן בַּקָּהָל אֶבְחַר לְדַבֵּר חָמֵשׁ מִלִּין בְּשִֹכְלִי כְּדֵי לְהוֹרֹת גַּם אֶת־הָאֲחֵרִים מִלְּדַבֵּר רִבֲבוֹת מִלִּין בְּלָשׁוֹן׃

20‏ אַחַי אַל־תִּהְיוּ כִּקְטַנִּים בַּבִּינָה אֶלָּא הֱיוּ תִינוֹקוֹת לָרָעָה וּשְׁלֵמִים בַּבִּינָה׃