Daniel 2:4-7

4וַֽיְדַבְּר֧וּ הַכַּשְׂדִּ֛ים לַמֶּ֖לֶךְ אֲרָמִ֑ית מַלְכָּא֙ לְעָלְמִ֣ין חֱיִ֔י אֱמַ֥ר חֶלְמָ֛א (לעבדיך)* לְעַבְדָ֖ךְ* וּפִשְׁרָ֥א נְחַוֵּֽא ("המלך לעולם יחיה! אמור את החלום לעבדיך ונודיעך את פתרונו.")׃

5עָנֵ֤ה מַלְכָּא֙ וְאָמַ֣ר (לכשדיא)* לְכַשְׂדָּאֵ֔י* מִלְּתָ֖א מִנִּ֣י אַזְדָּ֑א הֵ֣ן לָ֤א תְהֽוֹדְעוּנַּ֨נִי֙ חֶלְמָ֣א וּפִשְׁרֵ֔הּ הַדָּמִין֙ תִּתְעַבְד֔וּן וּבָתֵּיכ֖וֹן נְוָלִ֥י יִתְּשָׂמֽוּן (ויען המלך ויאמר לכשדים: "זה הדבר שיצא מלפני, אם לא תודיעוני את החלום ואת פתרונו, לאיברים תחתכו ובתיכם יושמו לאשפה.)׃

6וְהֵ֨ן חֶלְמָ֤א וּפִשְׁרֵהּ֙ תְּֽהַחֲוֺ֔ן מַתְּנָ֤ן וּנְבִזְבָּה֙ וִיקָ֣ר שַׂגִּ֔יא תְּקַבְּל֖וּן מִן־קֳדָמָ֑י לָהֵ֕ן חֶלְמָ֥א וּפִשְׁרֵ֖הּ הַחֲוֺֽנִי (ואם את החלום ואת פתרונו תודיעוני, תקבלו מתנות ותשוּרוׂת וכבוד רב ממני. על כן הודיעו לי את החלום ואת פתרונו.")׃

7עֲנ֥וֹ תִנְיָנ֖וּת וְאָמְרִ֑ין מַלְכָּ֕א חֶלְמָ֛א יֵאמַ֥ר לְעַבְד֖וֹהִי וּפִשְׁרָ֥ה נְהַחֲוֵֽה (ויענו שנית ויאמרו: "יאמר נא המלך את החלום לעבדיו ונגיד לך את פתרונו.")׃