Daniel 2:32-45

32ה֣וּא צַלְמָ֗א רֵאשֵׁהּ֙ דִּֽי־דְהַ֣ב טָ֔ב חֲד֥וֹהִי וּדְרָע֖וֹהִי דִּ֣י כְסַ֑ף מְע֥וֹהִי וְיַרְכָתֵ֖הּ דִּ֥י נְחָֽשׁ (ראש הצלם זהב טהור, חזהו וזרועותיו כסף, בטנו וירכיו נחושת.)׃

33שָׁק֖וֹהִי דִּ֣י פַרְזֶ֑ל רַגְל֕וֹהִי (מנהון)* מִנְּהֵין֙* דִּ֣י פַרְזֶ֔ל (ומנהון)* וּמִנְּהֵ֖ין* דִּ֥י חֲסַֽף (שוקיו ברזל ורגליו חלקן ברזל וחלקן חרס.)׃

34חָזֵ֣ה הֲוַ֗יְתָ עַ֠ד דִּ֣י הִתְגְּזֶ֤רֶת אֶ֨בֶן֙ דִּי־לָ֣א בִידַ֔יִן וּמְחָ֤ת לְצַלְמָא֙ עַל־רַגְל֔וֹהִי דִּ֥י פַרְזְלָ֖א וְחַסְפָּ֑א וְהַדֵּ֖קֶת הִמּֽוֹן (וראית אבן שנעקרה שלא ביד אדם, פגעה ברגלי הצלם, העשויות ברזל וחרס, וכתשה אותן לעפר.)׃

35בֵּאדַ֣יִן דָּ֣קוּ כַחֲדָ֡ה פַּרְזְלָא֩ חַסְפָּ֨א נְחָשָׁ֜א כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֗א וַהֲווֹ֙ כְּע֣וּר מִן־אִדְּרֵי־קַ֔יִט וּנְשָׂ֤א הִמּוֹן֙ רוּחָ֔א וְכָל־אֲתַ֖ר לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח לְה֑וֹן וְאַבְנָ֣א ׀ דִּֽי־מְחָ֣ת לְצַלְמָ֗א הֲוָ֛ת לְט֥וּר רַ֖ב וּמְלָ֥ת כָּל־אַרְעָֽא (ואז נופצו יחד הברזל והחרס, הנחושת, הכסף והזהב והיו כמוץ הגרנות בקיץ. הרוח נשאה אותם ולא נשאר מהם כל זכר. והאבן שפגעה בצלם היתה להר גדול שמילא את כל הארץ.)׃

36דְּנָ֣ה חֶלְמָ֔א וּפִשְׁרֵ֖הּ נֵאמַ֥ר קֳדָם־מַלְכָּֽא (זה החלום, ועתה נאמר את פתרונו לפני המלך.)׃

37אַ֣נְתְּה מַלְכָּ֔א מֶ֖לֶךְ מַלְכַיָּ֑א דִּ֚י אֱלָ֣הּ שְׁמַיָּ֔א מַלְכוּתָ֥א חִסְנָ֛א וְתָקְפָּ֥א וִֽיקָרָ֖א יְהַב־לָֽךְ (אתה המלך, מלך המלכים, אשר אלוהי השמים נתן לך את המלכות, את החוסן, את הכוח ואת הכבוד)׃

38וּבְכָל־דִּ֣י (דארין)* דָֽיְרִ֣ין* בְּֽנֵי־אֲ֠נָשָׁא חֵיוַ֨ת בָּרָ֤א וְעוֹף־שְׁמַיָּא֙ יְהַ֣ב בִּידָ֔ךְ וְהַשְׁלְטָ֖ךְ בְּכָלְּה֑וֹן אַנְתְּה־ה֔וּא רֵאשָׁ֖ה דִּ֥י דַהֲבָֽא (ונתן בידך כל אשר בארץ, את בני האדם, את חיות השדה ואת עוף השמים, והשליטך על כולם. אתה הוא ראש הזהב.)׃

39וּבָתְרָ֗ךְ תְּק֛וּם מַלְכ֥וּ אָחֳרִ֖י אֲרַ֣עא מִנָּ֑ךְ וּמַלְכ֨וּ (תליתיא)* תְלִיתָאָ֤ה* אָחֳרִי֙ דִּ֣י נְחָשָׁ֔א דִּ֥י תִשְׁלַ֖ט בְּכָל־אַרְעָֽא (אחריך תקום מלכות אחרת, ניקלה משלך, ומלכות אחרת, שלישית, עשויה נחושת ותשלוט בכל הארץ.)׃

40וּמַלְכוּ֙ (רביעיה)* רְבִ֣יעָאָ֔ה* תֶּהֱוֵ֥א תַקִּיפָ֖ה כְּפַרְזְלָ֑א כָּל־קֳבֵ֗ל דִּ֤י פַרְזְלָא֙ מְהַדֵּ֤ק וְחָשֵׁל֙ כֹּ֔לָּא וּֽכְפַרְזְלָ֛א דִּֽי־מְרָעַ֥ע כָּל־אִלֵּ֖ין תַּדִּ֥ק וְתֵרֹֽעַ (ומלכות רביעית תהיה חזקה כברזל. וכאשר הברזל מפרר ומנפץ את הכל, וכאשר הברזל משבר, כן תפרר ותשבר מלכות זו את כל אלה.)׃

41וְדִֽי־חֲזַ֜יְתָה רַגְלַיָּ֣א וְאֶצְבְּעָתָ֗א (מנהון)* מִנְּהֵ֞ן* חֲסַ֤ף דִּֽי־פֶחָר֙ (ומנהון)* וּמִנְּהֵ֣ין* פַּרְזֶ֔ל מַלְכ֤וּ פְלִיגָה֙ תֶּהֱוֵ֔ה וּמִן־נִצְבְּתָ֥א דִ֥י פַרְזְלָ֖א לֶֽהֱוֵא־בַ֑הּ כָּל־קֳבֵל֙ דִּ֣י חֲזַ֔יְתָה פַּ֨רְזְלָ֔א מְעָרַ֖ב בַּחֲסַ֥ף טִינָֽא (ואשר ראית רגלים ואצבעות שחלקן חרס היוצר וחלקן ברזל, הוא שתהיה זו מלכות חלוקה. יהיה בה מחוזקו של הברזל, כפי שראית ברזל מעורב בחרס הטיט.)׃

42וְאֶצְבְּעָת֙ רַגְלַיָּ֔א (מנהון)* מִנְּהֵ֥ין* פַּרְזֶ֖ל (ומנהון)* וּמִנְּהֵ֣ין* חֲסַ֑ף מִן־קְצָ֤ת מַלְכוּתָא֙ תֶּהֱוֵ֣ה תַקִּיפָ֔ה וּמִנַּ֖הּ תֶּהֱוֵ֥ה תְבִירָֽה (ואשר היו אצבעות הרגלים חלקן ברזל וחלקן חרס, הוא שהמלכות תהיה חלקה חזקה וחלקה שבירה.)׃

43(די)* וְדִ֣י* חֲזַ֗יְתָ פַּרְזְלָא֙ מְעָרַב֙ בַּחֲסַ֣ף טִינָ֔א מִתְעָרְבִ֤ין לֶהֱוֺן֙ בִּזְרַ֣ע אֲנָשָׁ֔א וְלָֽא־לֶהֱוֺ֥ן דָּבְקִ֖ין דְּנָ֣ה עִם־דְּנָ֑ה הֵֽא־כְדִ֣י פַרְזְלָ֔א לָ֥א מִתְעָרַ֖ב עִם־חַסְפָּֽא (ואשר ראית ברזל מעורב בחרס הטיט, הוא שאף על פי שיתערבו זה בזה בזרע אנוש, לא יהיו דבקים זה בזה, כפי שהברזל אינו מתערב עם החרס.)׃

44וּֽבְיוֹמֵיה֞וֹן דִּ֧י מַלְכַיָּ֣א אִנּ֗וּן יְקִים֩ אֱלָ֨הּ שְׁמַיָּ֤א מַלְכוּ֙ דִּ֤י לְעָלְמִין֙ לָ֣א תִתְחַבַּ֔ל וּמַ֨לְכוּתָ֔ה לְעַ֥ם אָחֳרָ֖ן לָ֣א תִשְׁתְּבִ֑ק תַּדִּ֤ק וְתָסֵיף֙ כָּל־אִלֵּ֣ין מַלְכְוָתָ֔א וְהִ֖יא תְּק֥וּם לְעָלְמַיָּֽא (ובימי המלכים האלה יקים אלוהי השמים מלכות שלא תחרב לעולם. מלכות זו לא תעבור לעם אחר. היא תפורר את כל המלכויות האלה ותשים להן קץ והיא תקום לעולם.)׃

45כָּל־קֳבֵ֣ל דִּֽי־חֲזַ֡יְתָ דִּ֣י מִטּוּרָא֩ אִתְגְּזֶ֨רֶת אֶ֜בֶן דִּי־לָ֣א בִידַ֗יִן וְ֠הַדֶּקֶת פַּרְזְלָ֨א נְחָשָׁ֤א חַסְפָּא֙ כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֔א אֱלָ֥הּ רַב֙ הוֹדַ֣ע לְמַלְכָּ֔א מָ֛ה דִּ֥י לֶהֱוֵ֖א אַחֲרֵ֣י דְנָ֑ה וְיַצִּ֥יב חֶלְמָ֖א וּמְהֵימַ֥ן פִּשְׁרֵֽהּ (ואשר ראית כי מן ההר נעקרה אבן שלא בידי אדם ופוררה את הברזל, את הנחושת, את החרס, את הכסף ואת הזהב, הנה האל הגדול הודיע למלך את אשר יהיה בעתיד. אמת החלום ונאמן פתרונו.")׃ פ*