Daniel 2:31-35

31אַ֣נְתְּה מַלְכָּ֗א חָזֵ֤ה הֲוַ֨יְתָ֙ וַאֲל֨וּ צְלֵ֥ם חַד֙ שַׂגִּ֔יא צַלְמָ֨א דִּכֵּ֥ן רַ֛ב וְזִיוֵ֥הּ יַתִּ֖יר קָאֵ֣ם לְקָבְלָ֑ךְ וְרֵוֵ֖הּ דְּחִֽיל (אתה המלך ראית, והנה צלם אחד גדול, צלם ענק אשר זהרו חזק מאוד, עמד לפניך ומראהו היה נורא.)׃

32ה֣וּא צַלְמָ֗א רֵאשֵׁהּ֙ דִּֽי־דְהַ֣ב טָ֔ב חֲד֥וֹהִי וּדְרָע֖וֹהִי דִּ֣י כְסַ֑ף מְע֥וֹהִי וְיַרְכָתֵ֖הּ דִּ֥י נְחָֽשׁ (ראש הצלם זהב טהור, חזהו וזרועותיו כסף, בטנו וירכיו נחושת.)׃

33שָׁק֖וֹהִי דִּ֣י פַרְזֶ֑ל רַגְל֕וֹהִי (מנהון)* מִנְּהֵין֙* דִּ֣י פַרְזֶ֔ל (ומנהון)* וּמִנְּהֵ֖ין* דִּ֥י חֲסַֽף (שוקיו ברזל ורגליו חלקן ברזל וחלקן חרס.)׃

34חָזֵ֣ה הֲוַ֗יְתָ עַ֠ד דִּ֣י הִתְגְּזֶ֤רֶת אֶ֨בֶן֙ דִּי־לָ֣א בִידַ֔יִן וּמְחָ֤ת לְצַלְמָא֙ עַל־רַגְל֔וֹהִי דִּ֥י פַרְזְלָ֖א וְחַסְפָּ֑א וְהַדֵּ֖קֶת הִמּֽוֹן (וראית אבן שנעקרה שלא ביד אדם, פגעה ברגלי הצלם, העשויות ברזל וחרס, וכתשה אותן לעפר.)׃

35בֵּאדַ֣יִן דָּ֣קוּ כַחֲדָ֡ה פַּרְזְלָא֩ חַסְפָּ֨א נְחָשָׁ֜א כַּסְפָּ֣א וְדַהֲבָ֗א וַהֲווֹ֙ כְּע֣וּר מִן־אִדְּרֵי־קַ֔יִט וּנְשָׂ֤א הִמּוֹן֙ רוּחָ֔א וְכָל־אֲתַ֖ר לָא־הִשְׁתֲּכַ֣ח לְה֑וֹן וְאַבְנָ֣א ׀ דִּֽי־מְחָ֣ת לְצַלְמָ֗א הֲוָ֛ת לְט֥וּר רַ֖ב וּמְלָ֥ת כָּל־אַרְעָֽא (ואז נופצו יחד הברזל והחרס, הנחושת, הכסף והזהב והיו כמוץ הגרנות בקיץ. הרוח נשאה אותם ולא נשאר מהם כל זכר. והאבן שפגעה בצלם היתה להר גדול שמילא את כל הארץ.)׃